Left Menu
עובדי קבלן

עובדי קבלן

שיעור עובדי הקבלן בישראל עומד על 5% – 10% מכלל העובדים. למרבה הצער דווקא בשירות הציבורי מוערך שיעורם בכ-20%. במדינות המפותחות שיעורי ההעסקה הקבלנית עומדים על כ-1.5% בלבד

העסקה קבלנית נעשית בתיווך חברות כוח אדם בין הגורם שמזמין את העובד לבין העובד עצמו ויכולה להופיע במספר צורות, ביניהן העסקה באמצעות חברות המציעות למזמין שירות שנעשה על ידי העובדים, או מיקור חוץ בו מוצאות משרות מן הארגון לחברות משנה. העסקה קבלנית רווחת בענפי אבטחה, הסעדה, ניקיון, מחשוב, עבודה סוציאלית, משפטים וכן בהוראה בגנים, בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. העסקה קבלנית נפוצה בקרב הקבוצות החלשות בשוק העבודה: נשים, עולים חדשים, ערבים ומהגרי עבודה. רבים מהם משתכרים למטה משכר המינימום וזכויותיהם הסוציאליות מופרות משום שאינם מקבלים תשלום עבור שעות נוספות, דמי נסיעות, חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויי פיטורין או מתן הודעה מוקדמת על פיטורין.

סעיף 12א לחוק קבלני כוח אדם שנכנס לתוקף בשנת 2008 מחייב קליטת עובדי חברות כוח אדם על ידי מזמין השירות לאחר תשעה חודשים, אך החוק אינו חל על עובדים שמועסקים באמצעות חברות שירותים או במיקור חוץ והוא אינו נאכף בחומרה. בעיית האכיפה והיעדר ההרתעה איננה ייחודית רק בציבור עובדי קבלן אלא נכונה לגבי כלל העובדים במשק הישראלי. אגף האכיפה במשרד התמ"ת עדיין אינו מצויד במשאבים הנדרשים לאכיפת זכויות העובדים בישראל. זה למרות התוספות שניתנו למשרד התמ"ת בתחום זה בשנים האחרונות.

השינוי הנדרש: צמצום העסקה קבלנית במשק הישראלי. "'קו לעובד" שותפים ב"קואליציה להעסקה ישירה" ופועלים לצמצום תופעה קשה זו.

*הנתונים מתוך נייר עמדה מטעם ועדת התעסוקה המייעצת למחאה החברתית, 2011