08-05-2016

looming-constructionתגובת הקואליציה למאבק בתאונות בניין ל”דו”ח תאונות עבודה בישראל – תמונת מצב 2011-2015″ שפירסמו מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי:

בהודעה לעיתונות המלווה את הדו”ח מצויין כי המגמות הרב שנתיות לשנים 2011-2015 מראות ירידה בשיעורי הפצועים וההרוגים בתאונות העבודה בכ-7% וכ-25% בהתאמה. הצגה זו מטעה ומקוממת, בפרט בנוגע להרוגים בתאונות העבודה. מאז 2010 הממוצע החמש שנתי של מספר ההרוגים בתאונות העבודה בכלל ובענף הבניה בפרט, נמצא בעליה. הממוצע החמש שנתי, הוא הנתון המהימן ביותר לציון המגמה והשינויים בתחום, כך גם לפי עמדת המוסד לבטיחות והמוסד לביטוח לאומי, כפי שהובאה בדו”ח עצמו (עמ’ 12).

העליה בממוצע החמש שנתי של מספר ההרוגים בתאונות העבודה מ-53 בשנת 2010, ל-60.6 הרוגים בשנת 2015, משקפת את ההזנחה ודלות המשאבים המושקעים מצד המדינה במלחמה בתאונות העבודה בכלל ובענף הבניה בפרט. אין דבר הממחיש זאת טוב יותר מהעבודה, כי השקעות המדינה ובכלל זה התקציב המוקצה למניעת תאונות עבודה, הן פחות מאחוז אחד מההוצאות הנגרמות למשק בגין תאונות עבודה המפורטות בהרחבה בדו”ח (ראו דו”ח ועדת אדם 2014, לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית).

הנתונים אודות קורבנות העבודה בענף הבניה זועקים לשמיים. מאז שנת 2000 עד 2015 נהרגו 480 עובדי בניין המהווים 52% מכלל הרוגי תאונות העבודה באותה תקופה. גם כאן הממוצע החמש-שנתי, נמצא במגמת עליה מתמדת מאז 2010. הממוצע החמש שנתי לשנת 2010 עמד על 25.4 הרוגים, ובשנת 2015 עלה ל-33.2 הרוגים.

ההשוואה הבינלאומית שהובאה בדוח של מספר ההרוגים בענף הבניה לכל 100 אלף מועסקים, ממקמת את מדינת ישראל במקום גרוע מאוד בהשוואה לשאר מדינות האיחוד האירופי ולארה”ב. שיעור ההרוגים בענף הבניה בישראל הוא פי 2.25 מהממוצע באיחוד האירופי, פי-1.39 מארה”ב, ופי 5.5 מבריטניה.

בלינק הבא מקור הנתונים ההשוואתיים שהובאו בדו”ח: http://appsso.eurostat.ec.europa.eu/nui/submitViewTableAction.do

חלקם של עובדים פלסטינים מהשטחים ועובדים זרים מתוך כלל ההרוגים בתאונות בעבודה בישראל (כ-38.9% בשנת 2015 – עמ’ 14) גבוה בהרבה מחלקם מתוך כלל אוכלוסיית המועסקים במדינה. נתון זה מעיד על מסוכנות הענפים בהם אלו מועסקים (בעיקר בענף הבניה) ועל ההפקרות והזלזול בחייהם מצד המעסיקים ורשויות המדינה האחראיות בתחום אכיפת כלל הבטיחות בעבודה. לאור מצב דברים זה, חלקם הנמוך מאוד של העובדים הפלסטינים והזרים מתוך כלל מקבלי דמי הפגיעה מהביטוח הלאומי, מעיד יותר מכל על תת דיווח קיצוני בגין תאונות עבודה בקרב שתי אוכלוסיות אלו, כפי שמציינים מחברי הדו”ח בעצמם (עמ’ 9).

אל מול מציאות עגומה זו, עומדות רשויות השלטון בחוסר מעש כמעט. אין ספק כי ריבוי הפגיעות הוא תוצאה של הפקרות בטיחותית חמורה באתרי הבנייה ושל סירובו העיקש של משרד הכלכלה לתגבר את מצבת מפקחי הבטיחות כנדרש. 26 עובדים נהרגו בענף הבניין במחצית השנה האחרונה בה פועלת הקואליציה למאבק בתאונות בניין; למעלה מ-80 דיווחים התקבלו על פציעות קשות ובינוניות בלבד; יחד עם זאת, אף מפקח לא נוסף בתקופה זו למצבת מנהל הבטיחות התעסוקתית, ולא ידוע לנו ולו על מקרה אחד בו הוגש כתב אישום כנגד גורם רשלן. רובם המכריע של ההרוגים הם אזרחים ערבים, פלסטינים ועובדים זרים, ומתעוררת תחושה קשה מאוד כי עובדה זו תורמת לאדישות המחפירה כלפי ביטחונם של העובדים.

החלק החשוב ביותר בדו”ח, הוא הנספח המופיע בו לראשונה, במענה לדרישות הקואליציה למאבק בתאונות בניין, הכולל את פרטי התאונות הקטלניות שהתרחשו בשנת 2015, ואת שמות חלק מהחברות שבאתריהן התרחשו התאונות. פרטים אלה לא התפרסמו עד עתה, והקואליציה דורשת בתוקף את פרסומם מזה חצי שנה בבקשות על פי חוק חופש המידע. המידע שפורסם הינו חשוב ביותר הגם שאינו מלא. בתקופה הקרובה הקואליציה תאסוף מידע משלים ותפרסם אותו ברבים, כפי שהחלה כבר לעשות במקצת המקרים. הציבור יוכל לגבש את עמדתו אודות אחריותן ותפקידן של החברות הקבלניות והיזמיות בכל הנוגע לבטיחות עובדיהם. הקואליציה תמשיך ותדרוש ממשרד הכלכלה לפרסם פרטים נוספים על תאונות, בכלל זה תאונות בהן עובדים נפצעו קשה, פרטים מזהים ומלאים על האתרים בהן התרחשו התאונות לרבות שמות החברות היזמיות, ושמות ההרוגים. בא הקץ על העידן בו עובדים נהרגו ונפצעו במחשכים ואיש לא נתן על כך את דין, ולו בבית המשפט של הציבור.
לקריאת הדו”ח המלא: לחצו כאן

לקריאת הכתבות המסקרות בביקורתיות את הדו”ח:

לכתבת ynet, בילי פרנקל: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4800249,00.html
לכתבת TheMarker, ז’נאן בסול: http://www.themarker.com/career/1.2936899