Left Menu
עובדים פלסטינים בישראל

עובדים פלסטינים בישראל

נכון ליולי 2016 מועסקים בישראל כ-60,000 עובדים פלסטינים, מרביתם בענף הבניין והיתר בענפי החקלאות, השירותים והתעשייה. בשטחי ההתנחלויות מועסקים כ-25,000 עובדים פלסטינים נוספים, באזורי התעשייה ובחקלאות בבקעה.

נכון ליולי 2016 מועסקים בישראל כ-60,000 עובדים פלסטינים, מרביתם בענף הבניין והיתר בענפי החקלאות, השירותים והתעשייה. בשטחי ההתנחלויות מועסקים כ-25,000 עובדים פלסטינים נוספים, באזורי התעשייה ובחקלאות בבקעה.

לקרוא עוד

העובדים הפלסטינים מועסקים בישראל בהתאם להחלטת ממשלה ב-1970 שהסדירה את העסקתם ועוגנה בחוק יישום ההסכם בדבר עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות), מ-1994. לצערנו, ההחלטה אינה מיושמת במלואה. המדינה אוכפת על המעסיקים לשלם מסים ולהפקיד כספים עבור הזכויות הסוציאליות של העובדים, אך מתעלמת מאי העברת התשלומים המלאים של אותן הזכויות לעובדים.

לאחרונה החליטה הממשלה להגדיל את מספר העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל, ולהקים צוות בין משרדי לצורך הסדרת המדיניות בתחום תעסוקת העובדים הפלסטינים ("חיזוק שיתוף פעולה כלכלי באמצעות תעסוקת עובדים פלסטינים בישראל"  – החלטה 1236 מיום 8 במארס 2016).

מעבר לסוגיית התשלומים, קו לעובד רואים בהחלטת הממשלה האחרונה הזדמנות לקדם היבטים שונים שנלווים להעסקת העובדים, במטרה להבטיח עבורם תנאי העסקה בטוחים ואנושיים שיאפשרו להם לחזור לביתם בריאים ושלמים:

  • צפיפות במעברים

עובדים פלסטינים בעלי רישיון עבודה עוברים בדיקות ביטחוניות יסודיות. מידי בוקר הם נאלצים לעבור מחדש בידוק ביטחוני, מה שגורם לצפיפות קשה במעברים ובזבוז של שעות ארוכות בהמתנה למעבר. אנחנו סבורים כי בעידן של אוטומציה כה מתקדמת ניתן לספק לעובדים בעלי הרישיונות תגי זיהוי שיאפשרו להם מעבר מהיר וחסכוני בזמן.

  • תלות במעסיקים לקבלת רישיון עבודה

רישיונות העבודה של העובדים הם על שמות מעסיקיהם, וכך יוצא שהעובד תלוי במעסיקו כדי לעבוד בישראל. תלות זו מנוצלת על ידי מעסיקים וקבלני כוח אדם רבים לשם גביית עמלות תיווך מן העובדים. מכיוון שגובה העמלות הוא בין 1500 ל- 2500 ₪ בחודש נותר בידי העובדים רק חלק משכרם הנמוך ממילא (ראו דו"ח קו לעובד).

לטעמנו, הדרך היחידה למגר את התופעה היא שחרור העובדים מן התלות במעסיקיהם. לא מעט מעסיקים גובים מעובדיהם עמלת דמי תיווך תמורת רישיון עבודה, אך הם אינם מעסיקים אותם והם חופשיים לעבוד היכן ועם מי שיחפצו. באופן זה, כוונת השלטונות להשתמש במעסיקים כזרוע ביטחונית לשם פיקוח על העובדים ועל תנועתם בכל מקרה  אינה מיושמת. וכאמור, העובדים עוברים בדיקות ביטחוניות יסודיות וכניסתם לישראל נרשמת במעברים מדי בוקר.

אנחנו קוראים לממשלה להעניק לעובדים היתרים ענפיים ללא קשירתם למעסיק מסויים, ולאפשר להם לעבוד לפי בחירתם אצל כל מעסיק בענף שניתן להם היתר לעסוק בו. היתר כזה ייתר את ההליכים הביורוקרטיים המסורבלים והממושכים המעכבים מעסיקים ישראלים שמעוניינים להעסיק עובדים פלסטינים, וימנע את השחיתות המלווה את ההליכים האלה. על כך התריע גם מבקר המדינה בביקורתו על מדור התשלומים בדו"ח 2014.

  • ביטוח בריאות

התשלום לביטוח רפואי בשטחי הרשות הפלסטינית נגבה משכר העובדים על ידי מדור התשלומים. הביטוח מקנה לעובדים שירותי רפואה בשטחים בלבד. כאשר הם נזקקים לטיפול רפואי דחוף בגלל תאונת עבודה, התקף לב או בעיה דחופה אחרת בהיותם בשטח ישראל, עלות הטיפולים מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי רק במקרה של הכרה בתאונת עבודה– כלומר רק בדיעבד, לאחר שהבעיה הרפואית הוכרה כתאונת עבודה. במקרים אחרים הטיפול הרפואי אמור להיות מכוסה על ידי הרשות הפלסטינית. את הפנייה למוסד לביטוח לאומי או לרשות הפלסטינית לצורך כיסוי עלות הטיפול שקיבל חייב העובד לעשות בעצמו. וזאת, בשונה מהעובדים הישראלים ומהגרי העבודה המבוטחים לפי חוק בביטוח רפואי, המכוסים אוטומטית (ראו דו"ח קו לעובד על "הזכות לטיפול רפואי של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל", 2015).

אנחנו קוראים לממשלה לחייב את מעסיקי העובדים הפלסטינים לבטח את עובדיהם בביטוח רפואי בישראל. לחלופין, אנחנו קוראים להקצות חלק מן הכספים הנגבים מן המעסיקים עבור דמי מחלה לעובדים (כספים שאינם ממומשים ברובם), לתשלום עבור ביטוח רפואי לעובדים הנזקקים לטיפולים רפואיים בהיותם בישראל לרגל עבודתם.

  • עובדים מנועי רשיון עבודה

בעבור עובדים רבים נחסמת האפשרות לקבל היתר העסקה בשל מגוון של מניעות: מניעה ביטחונית , מניעת משטרה הנובעת על פי רוב ממעצר על כניסה לישראל ללא היתר עבודה, מניעת אג"מ, בשל אי-תשלום חובות (קנסות או אחרים)  ועוד.

מדו"חות ארגון "מחסום ווטש" עולה כי המניעה הביטחונית לאו דווקא קשורה למסוכנות המבקשים, אלא כדי לתחזק את הכיבוש: לגייס משתפי פעולה, לשמור על אנשים מפוחדים, במצב של אי וודאות מתמדת ולפגוע בלכידות החברתית. עובדה היא שלמנועי שב"כ רבים מסירים את המניעה בהליך יחסית פשוט ואם מוגשת עתירה לבית המשפט, המניעה מוסרת במקרים רבים ללא צורך בקיום דיון.

לעומת זאת, לגבי מנועי משטרה לא ניתן כמעט להתמודד עם ביטול החסימה. על עובדים שאין להם רקע פלילי, שנתפסו בישראל ללא היתר ונשפטו מוטלת מגבלת כניסה על פי קריטריונים שאינם מתפרסמים באף מקום למרות הוראת בג"צ. תקופות ההגבלה מוכפלות ומשולשות כך שהעובדים מנועים לטווחי זמן ארוכים המגיעים ל-5, 10 שנים ויותר. קיים לכאורה הליך ערעור על מגבלת הכניסה, אבל מניסון מחסום ווטש אחוז ההצלחה בערעורים אלה קרוב לאפס.

אנו קוראים לממשלה לפקח על מנגנוני חסימת ההיתרים מסיבה בטחונית, לשקול שינוי קריטריונים לחסימה בשל עבודה ללא רישיון, שיאפשרו ליותר עובדים לעבוד באופן חוקי מבלי שיאלצו לסכן את עצמם בעבודה ללא רישיון כדי לפרנס את משפחותיהם.

  • מדור התשלומים

בחדשים ינואר עד אוגוסט 2013 הגיע סך הכספים המשולמים למדור התשלומים על ידי מעסיקים של עובדים פלסטינים הן כמסים שונים והן עבור הזכויות הסוציאליות של העובדים לסכום העולה על מיליארד שקל. אולם חלק גדול מהכספים האלה כלל אינם מגיעים לעובדים הפלסטינים ואינם משמשים למימוש זכויותיהם הסוציאליות. הסיבה לכך נעוצה בהתנהלותו של מדור התשלומים, שעליו נכתב בדו"ח מבקר המדינה 2014 שהוא "כשל בתפקידו להגן על זכויות העובדים הפלסטינים" בכך שלא דאג להשוות את תנאי השכר וזכויות ההעסקה של העובדים הפלסטינים לאלה של הישראלים, כדין. עוד כתב המבקר, כי "יש מקום שהממשלה תבחן את תפקידי האגף ואת המשך הפעלתו בעתיד בנושא זה".

אי שקיפות מאפיינת את כלל ההיבטים של תעסוקת העובדים הפלסטינים בישראל. העובדים אינם מיודעים בדבר זכויותיהם, והם אינם מקבלים דיווחים תקופתיים על יתרות הכספים המופקדים בקרנות הפנסיה שעל שמם, כמקובל בישראל. נוסף לכך, מדור התשלומים מונע מן העובדים שאיבדו כושר עבודה ממחלה או תאונה, את זכותם לקצבת נכות המוקנית בתקנוני קרנות הפנסיה המקיפה. בעניין המימוש החסר בכספי הפנסיה לעובדים הפלסטינים "קו לעובד" הגיש ב-2.11.15 עתירה לבג"ץ.

אנו חוזרים על קריאתו של מבקר המדינה לממשלה לבחון את תפקודו של אגף התשלומים ואת המשך פעילותו בעתיד.

  • דמי מחלה

עובדים פלסטינים המועסקים בישראל – כמו עובדים ישראלים – זכאים על פי חוק לקבל תשלום עבור ימי מחלה. מדור התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה (מת"ש) מחייב בהתאם את מעסיקים לשלם עבור קרן דמי מחלה 2.5% מהשכר החודשי של כל עובד פלסטיני המועסק אצלם. תשלום זה מנוכה משכר העובדים, למרות שהחל מ-2004 ההסכמים הקיבוציים של ענפי הבניין והחקלאות כבר אינם כוללים סעיף של ביטוח דמי מחלה, ולעובדים ישראלים מעסיקים משלמים ישירות עבור ימי המחלה שלהם.

העובדים הפלסטינים זכאים לקבל תשלום דמי מחלה מהקרן. אולם, מנתונים שהעבירה רשות האוכלוסין וההגירה עולה בבירור כי העובדים אינם זוכים לממש זכות זו. בשנת 2013 למשל, שילמו מעסיקים ישראלים שכר ל-41,000 פלסטינים – ודמי מחלה למת"ש הועברו בעבור כולם – אך בפועל שולמו דמי מחלה ל-421 עובדים בלבד. יחס דומה דווח מהרשויות גם לגבי שנים קודמות. הסכום ששולם לעובדים הפלסטינים כדמי מחלה בשנת 2013 עמד על כ-1.2 מיליון ש"ח, עבור אותם 421 עובדים. זאת, כאשר סך הגבייה בשנת 2013 עבור דמי ביטוח מחלה עמד, לפי הערכה, על כ-43 מיליון ש"ח. יתרת הכסף שנגבה מועברת מדי שנה ממת"ש לניהול משרד האוצר. לפי מבקר המדינה, במהלך השנים, ועד סוף שנת 2013, הועברו ממת"ש למשרד האוצר 168 מיליוני שקלים, שנגבו מהמעסיקים לטובת ביטוח דמי מחלה. סכום זה, שאמור לבטח את העובדים בעת חוליים, אינו משמש לכך בפועל, וגם לא לכל מטרה אחרת שקשורה בשירותי בריאות ורווחה בעובדים.

הסיבה המרכזית לאי מימוש זכות זו נובעת במידה רבה מן מכך שלפונים לקבל דמי מחלה מחכה הליך ממושך ומסורבל. על עובדים פלסטינים שחלו להביא ללשכת התעסוקה הפלסטינית הסמוכה למקום מגוריהם תעודת מחלה, המועברת לוועדה רפואית ברשות הפלסטינית. לאחר שזו בדקה ואישרה את ימי המחלה שניתנו בתעודה, עובר המסמך לבדיקת רופא ישראלי שעובד עם מדור התשלומים, שמאשר למת"ש להעביר את הכסף לעובד. במקרה הטוב, הכסף מועבר לעובד כארבעה חודשים לאחר שהציג את תעודת המחלה. מכיוון שעל פי חוקי העבודה דמי מחלה דינם כדין שכר לכל דבר ועניין – העיכוב בתשלום דמי המחלה מהווה למעשה הלנת שכר. הזמן והמאמץ הנדרשים כדי לקבל דמי מחלה ממדור התשלומים (תוך הפסד ימי עבודה נוספים) גורמים לפלסטינים רבים לוותר מראש על הניסיון להוכיח את זכאותם, ואחרים כלל אינם מודעים לזכותם לקבל דמי מחלה, ולאופן שבו ניתן לממש תשלום זה, או חוששים מפיטורין פן יישארו בבית בעת מחלה.

בנוסף, הכספים שנגבו ונועדו לביטוח דמי מחלה, מנוהלים ע"י רשות האוכלוסין וההגירה בלא תקנון מחייב, במחשכים, תוך שלילת רכיבים בסיסיים המוקנים בקרנות מקבילות; תוך הערמת קשיים על עובדים המבקשים לממש את הזכויות הנובעות מהן; וכאמור תוך עיכובים ממושכים בתשלום הזכויות והתנערות רבתי ממשמעויותיהם של הכספים. מצב עניינים זה, בו הכספים שנגבו אינם משמשים לייעודם הסטטוטורי, מהווה פגיעה קניינית ופגיעה חמורה בשוויון, ועולה לכדי עושק של אוכלוסיית עובדים חלשה ונעדרת קול. מטעמים אלו אף הגישה עמותת קו לעובד באוגוסט 2016 האחרון עתירה לבג"צ.

  • היעדר פיקוח על בטיחות בעבודה

מספר הפצועים וההרוגים בתאונות עבודה בענף הבניין גדל ומחמיר מדי שנה. בכל יום נפצעים בממוצע שני עובדי בניין פציעה קשה, בעיקר מנפילות מגובה. בשנת 2014 נפצעו קשה 569 עובדים. עלייה של 20 אחוז לעומת מספר שיעור הפצועים ב-2011. מדי שבוע או שבועיים נהרג עובד באתר בנייה, ומספר  ההרוגים השנתי כבר עומד על 30 איש בממוצע. למעלה ממחצית העובדים הנפגעים בענף הבנייה הם עובדים פלסטינים. רק בחודש מארס 2016 דווח על 26 תאונות שבהן נפגעו ונהרגו עובדי בניין.

תאונות העבודה ברובן המכריע נובעות מרשלנות; הן מעידות על זלזול בשם הרצון לחסוך בעלויות – גם בחיי העובדים. זאת בין אם באי-מתן אמצעי בטיחות הולמים והכשרה ראויה – ובין אם בחומרים הנדרשים לבנייה בטוחה. משרד הכלכלה עצמו מעריך כי רק רבע(!) מכלל התאונות שמתרחשות באתרי הבניה מדווחות למשרד. יש להניח שאלו שמדווחות הן הקשות מבינהן.

ייתכן שאוזלת היד המתמשכת בטיפול בתופעת תאונות העבודה המרובות בענף הבניין נובעת מכך שרוב העובדים הנפגעים הם פלסטינים, זרים ומבקשי מקלט? רק שהניסיון מלמד שהפקרת ההגנה על בטיחות עובדים שאינם ישראלים תגיע בהמשך גם לאזרחים הישראלים, אלו שנמצאים באתרי הבנייה ואחרים.

עמותת "קו לעובד", כחלק מ"הקואליציה למאבק בתאונות בניין", קוראת לממשלה לנקוט בדחיפות צעדים שיביאו לפיקוח מוגבר ולאכיפה אפקטיבית שתתבסס על הרתעה עמוקה של הקבלנים שבאתריהם מתרחשות התאונות.

 

הישגים עיקריים בתחום

  • עתירה לבג"ץ לאחר פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה שקבע כי זכויות העובדים הפלסטינים המועסקים בהתנחלויות אינן מוקנות לעובדים אלא משתנות ממקרה למקרה. בג"ץ קבע נחרצות כי העובדים יקבלו את זכויותיהם על פי החוק הישראלי.
  • שיתוף פעולה ארוך טווח עם האיגודים המקצועיים הפלסטינים בשטחים למען הגברת מודעות העובדים לזכויותיהם ובהגנה על העובדים המועסקים בישראל ובשטחים.
  • שיתוף פעולה עם לשכות התעסוקה ברשות הפלסטינית הפועלות מול מדור התשלומים בישראל, בייעוץ והסברה.

 

אתגרים עתידיים / משימות עיקריות לשנים הקרובות:

  • ביטול הכבילה של העובדים למעסיקיהם במתן רישיון עבודה פתוח למעסיקים לפי בחירת העובד בכל עת.
  • חיוב מדור התשלומים לנהל את קרן הפנסיה לעובדים הפלסטינים בדומה לקרנות הפנסיה בהן חברים עובדים ישראלים.
  • חיוב מדור התשלומים להעמיד תקנון לקרן דמי מחלה ולהנגיש את הליך הגשות הבקשה באופן שיאפשר את יעודם הסטטוטורי של הכספים הנגבים ונצברים בקרן.
  • הגברת האכיפה הממשלתית על מעסיקי עובדים פלסטינים בכל הנוגע לבטיחות בעבודה וזכויות סוציאליות.
נגישות