Left Menu
תאונות עבודה בענף הבניין

תאונות עבודה בענף הבניין

ייתכן שאוזלת היד המתמשכת בטיפול בתופעת תאונות העבודה המרובות בענף הבניין נובעת מכך שרוב העובדים הנפגעים הם פלסטינים, זרים ומבקשי מקלט? רק שהניסיון מלמד שהפקרת ההגנה על בטיחות עובדים שאינם ישראלים תגיע בהמשך גם לאזרחים הישראלים, אלו שנמצאים באתרי הבנייה ואחרים.

מתחילת שנת 2017, עקב תאונות העבודה בענף הבניין:
נהרגו 24 עובדים
נפצעו קשה 43 עובדים
נפצעו בינוני 115 עובדים
סך הכל, 182 עובדים נפלו קורבן למגפת תאונות העבודה בענף הבניין השנה

(נכון לתאריך 17.9.17)
מעקב שוטף אחר תאונות הבניין מתפרסם בעמוד הפייסבוק של נרתמים-בטיחות לעובדי הבניין

מספר הפצועים וההרוגים בתאונות עבודה בענף הבניין גדל ומחמיר מדי שנה, אך שום מדיניות אכיפה ומניעה אפקטיבית אשר מנסה לשים קץ למחדל בענף הבניה ולהפקרות של חיי הפועלים לא מקודמת.

קו לעובד, כחלק מפרויקט "נרתמים – בטיחות לעובדי בניין", קורא למשרד הכלכלה לנקוט בדחיפות בצעדים הבאים, אשר יש צורך וניתן ליישמם באופן מיידי, לקידום בטיחות העובדים:

פתרון מקיף ואפקטיבי למחדל תאונות העבודה בענף הבניין מחייב את התגייסותם של כמה רשויות וגופי שלטון ודורש מגוון רחב של החלטות ושינויים, החל מהפניית משאבי כוח אדם ותקצוב נאותים, וכלה בתיקוני חקיקה ובגיבוש נהלי בטיחות הולמים.

לקרוא עוד

המלצות לפתרונות דחופים

 

הגברה דרמטית של האכיפה ושל משאבי הפיקוח וקביעת תקנים למשרות פיקוח

  • משרד העבודה יגיש בתוך זמן קצר תוכנית המציגה כיצד בדעתו להגדיל באופן מיידי ודרמטי את מספר משרות המפקחים על אתרי הבניה (העומד כיום על 17), וכן את המשאבים העומדים לרשותם לרבות רכבים, וכן את משרות החוקרים במשרד. תוכנית זאת תכלול, בין היתר, את המרכיבים הבאים:
    • פירוט תוכנית לאיוש מיידי של תקנים לא מאויישים העומדים על 22, על פי המידע שנמסר מהמשרד.
    • שיפור תנאיה העסקה הירודים של מפקחים וחוקרים והקצאת רכבים כמספר המפקחים.
    • פירוט תוכנית דומה לאיוש משרות חוקרים במחלקת האכיפה והחקירות במשרד העבודה.
    • משרד העבודה יקבע קריטריונים ברורים ושקופים לקביעת מספר התקנים הדרוש של מפקחים וחוקרים המופקדים על ענף הבניה, לשם ביצוע מיטבי של פעולות פיקוח ואכיפה, בשים לב למספרם של העובדים בענף הבניין, מספר אתרי העבודה המוכרזים והפיראטיים, תוך התייחסות לאזורים גאוגרפיים. קריטריונים אלו ייקבעו לאחר השוואה עם מצב הדברים במדינות מתוקנות בהקשר זה.

אחריות ביצוע: משרד העבודה.

 

פרסום מידע על תאונות  קטלניות וקשות ועל חקירות פליליות בגינן

  • פרסום מידע על תאונות קטלניות וקשות: פרסום מיידי, מכאן ואילך, של כל מקרה מוות ופציעה קשה של עובדי בניין, לרבות הודעה מיידית על פטירתם של פצועים. המידע שיפורסם יכלול לכל הפחות: מועד התאונה, מקום התרחשותה, שם ההרוג (במקרה מוות), שם הקבלן המבצע באתר, ותיאור ראשוני של צורת התאונה, ונסיבותיה כלל שניתן לפרסמן. פרסום רטרואקטיבי הדרגתי של נתונים אלה משלוש השנים האחרונות.

אחריות ביצוע: מיהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה ומשטרת ישראל.

  • פרסום דבר קיומן או אי קיומן של חקירות פליליות בדבר תאונות קטלניות וקשות וסטטוס החקירה וכתב האישום, אם הוגש: ביחס לכל אחת מהתאונות הקטלניות והקשות שהתרחשו, כאמור בסעיף 1 לעיל, ובלוח זמנים דומה, יפרסמו משטרת ישראל ופרקליטות המדינה את הנתונים הבאים: האם נפתחה חקירה פלילית (ואם כן – תוך ציון מספר התיק); מהו סטטוס החקירה, לרבות האם הומלץ להגיש כתב אישום; האם הוגש כתב אישום; אם לא הוגש כתב אישום – הנימוקים לכך; ואם הוגש כתב אישום – האם הוכרע הדין ומהי הכרעת הדין, ואם הורשע הנאשם – מהו עונשו.

אחריות ביצוע: מידע זה יימסר ממשטרת ישראל למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, וגורם זה יעמיד מידע זה לרשות הציבור.

טיפול משטרת ישראל ומינהל הבטיחות התעסוקתית בתאונות בניין מדווחות

  • מתן מענה פיקוחי מהיר במקרה של כל תאונת בניין מדווחת התיקון לחוק הפיקוח על העבודה, אשר נכנס לתוקפו באוגוסט 2016, מחייב את משטרת ישראל ומינהל הבטיחות התעסוקתית להגיע במהירות האפשרית לכל אתר בנייה בו התרחשה תאונה קטלנית או קשה, לסגור את האתר כולו לעבודה באופן מיידי למשך שני ימי עבודה לפחות, ולפתוח בחקירה פלילית יסודית בשיתוף פעולה. בשל משאביו הירודים של מנהל הבטיחות, משמעות יישום החוק בפועל היא העדר היכולת לתת מענה פיקוחי ראוי במקרה של תאונת בניין בה פציעת העובדים היא בחומרה בינונית ומטה – וזאת בזמן שאלו הרב המכריע של התאונות המדווחות. זאת על אף שידוע ומוסכם על כלל הגורמים כי חמרת הפציעה של עובד בתאונה אינה מעידה על חומרת הליקוי הבטיחותי אשר יתכן וגרם לה. על מינהל הבטיחות ומשטרת ישראל לתת מענה פיקוחי מיידי לכלל התאונות המדווחות, מדרגת פציעה בינונית ומעלה.

אחריות ביצוע: מינהל הבטיחות התעסוקתית, משטרת ישראל

  • כאמור לעיל, אתר שבו התרחשה תאונה קשה או קטלנית נסגר לעבודה. הסגירה בצו של מינהל הבטיחות התעסוקתית, ועל המינהל האחריות לאשר את פתיחתו לעבודה רק לאחר שבוצעה בדיקה יסודית של תנאי הבטיחות באתר כולו לרבות בדיקה פרטנית של רמת ההכשרה של העובדים, נהלי העבודה באתר והמתקנים בו. כיום מינהל הבטיחות אינו מאריך את צווי הפסקת העבודה ואינו מבקר באתר כתנאי לחזרתו לעבודה לאחר תאונה קשה או קטלנית. על מינהל הבטיחות לאשר חזרה לעבודה רק לאחר ביקור מפקח אזורי או סגנו אשר וידאו ואישרו כי האתר בטוח לעבודה.

אחריות ביצוע: משרד העבודה.

 

_____________________

תאונות העבודה ברובן המכריע נובעות מרשלנות; הן מעידות על זלזול בשם הרצון לחסוך בעלויות – גם בחיי העובדים. זאת בין אם באי-מתן אמצעי בטיחות הולמים והכשרה ראויה – ובין אם בחומרים הנדרשים לבנייה בטוחה. ייתכן שאוזלת היד המתמשכת בטיפול בתופעת תאונות העבודה המרובות בענף הבניין נובעת מכך שרוב העובדים הנפגעים הם פלסטינים, זרים ומבקשי מקלט? רק שהניסיון מלמד שהפקרת ההגנה על בטיחות עובדים שאינם ישראלים תגיע בהמשך גם לאזרחים הישראלים, אלו שנמצאים באתרי הבנייה ואחרים.

נגישות