08-03-2018

75% מהפניות אודות אי פתיחת קרנות פנסיה על ידי מעסיקים – מגיעות מנשים. כך עולה מניתוח מאות פניות של עובדות ועובדים ישראלים אשר פנו ל”קו לעובד” בשנת 2016-2017 לייעוץ אישי, טלפוני או בדואר אלקטרוני.

מאז שנת 2008 צו הרחבה מחייב הפרשות לפנסיה לכלל העובדים בישראל – ללא קשר לסטאטוס האזרחי ולסוג העבודה.

דו”חות מנהל ההסדרה והאכיפה מראים כי בתחום זה ניתן למצוא הפרות רבות של החוק – ישנה נטייה לחשוב כי הסיבה שפעמים רבות מעסיקים לא פותחים קופות פנסיה לעובדים היא קושי בירוקרטי לעשות זאת עבור עובדים שאינם תושבים ישראלים.

אבל ניתוח “קו לעובד” מציג תמונה אחרת. פילוח ראשוני של הנתונים שבידינו מראה כי שני שליש מהמתלוננים והפונים לגבי אי סדרים והפרות חוק בתחום הפנסיה הינן – פונות.

כאשר אנו מתבוננים באזרחים הישראלים אשר מתלוננים על מעסיקים אשר לא טרחו כלל לפתוח קרן פנסיה – שיעור הנשים עולה ל-75%.

מחצית מהפונים אלינו אשר התלוננו כי לא נפתחה להם קרן פנסיה כלל הועסקו במשק ביתם של אנשים פרטיים כמטפלות או עוזרות בית . הפרת הזכות לקרן פנסיה מופיעה בדרך כלל לצד הפרות נוספות של חוקי העבודה כגון: אי תשלום זכויות סוציאליות נוספות כגון חופש, הבראה דמי מחלה ועוד. בקרב מי שכלל זכויות אלו מופרות שיעור הנשים מגיע ל-90%.

הפרת הזכות לקרן פנסיה באה לרוב לידי ביטוי בקרב נשים השייכות לקבוצות מוחלשות כגון נשים ערביות, חרדיות, ועולות חדשות. קשיי השפה מהווים פעמים רבות תירוץ למעסיק להתעלם מכך שלעובדת הייתה קרן פנסיה פעילה במקום עבודה קודם, ולחסוך עבורה את חצי השנה הראשונה, ואך יותר.

עם זאת, מפליא לגלות, כי אי פתיחת קרן פנסיה היא תופעה שקיימת גם במקומות עבודה כמו מוסדות חינוך ועיריות, אשר ללא ספק מודעים לחובתם לפתוח קרן פנסיה לעובדות ולעובדים.

יצוין הקושי בנושא מימוש הזכות לקרן פנסיה אינו מנת חלקם של המעסיקים בלבד, אלא גם של חברות הפנסיה, אשר השירות שהם נותנים מחייב רהיטות בשפה העברית, שלעתים אינם מנת חלקן של הזכאיות והזכאים.