Left Menu
פליטים ומבקשי מקלט

פליטים ומבקשי מקלט

בישראל שוהים קרוב ל- 40,000 פליטים ומבקשי מקלט, כשלמעלה מ-70% מגיעים מאריתריאה וכ-20% מגיעים מסודן

בשנת 1951 הייתה ישראל מן היוזמות והמחוקקות של אמנת האו"ם לפליטים, אשר מטרתה דאז הייתה לדאוג ולהסדיר את עניינם של פליטי מלחמת העולם השנייה. מאז ועד היום הפכו מיליוני אנשים לפליטים, במולדתם או מחוצה לה. אל ישראל החלו להגיע כמויות משמעויות של פליטים ומבקשי מקלט החל משנת 2006. על-פי סעיף 2 לאמנה: "פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת".

לקרוא עוד

בישראל מספר קבוצות הרלוונטיות למחלקה זו:
  1. פליטים– אנשים אשר הגישו בקשה ליחידת ה RSD  של משרד הפנים Refugee Status) Determination) ובקשתם התקבלה. אנשים אלו זכאים בישראל למעמד של תושב ארעי, המתחדש מדי שנה, וככאלו זכאים לביטוח בריאות ממלכתי וזכויות סוציאליות כשאר תושבי ישראל.  מאז יולי 2009 – אז קיבל על עצמו משרד הפנים את הטיפול במבקשי מקלט – ונכון ל 5.2.15 קיבלו 45 אנשים בלבד מעמד פליט. 
  1. מבקשי מקלט– אנשים אשר הגישו בקשה ליחידת ה RSD, וממתינים להחלטה בעניינם. 
  1. בעלי הגנה קבוצתית– באזרחי מדינות שהוכרזו מסוכנות על-ידי נציבות האו"ם לפליטים, או שמסוכן להחזיר אליהן מישראל, ואשר מקבלים בישראל הגנה קולקטיבית ומניעת גירוש, בלי קשר להליכי מקלט פרטניים. כיום נמצאות ברשימה זו אריתריאה, סודן וקונגו.

 

על פי דו"חות רשמיים של רשות ההגירה והאוכלוסין עולה כי בישראל שוהים קרוב ל- 40,000 פליטים ומבקשי מקלט, כשלמעלה מ-70% מגיעים מאריתריאה וכ-20% מגיעים מסודן, מדינות אליהם ישראל התחייבה שלא לגרש בשל סכנה לחייהם במדינות המוצא וכפי שהתחייבה בחתימתה על אמנת האו"ם לפליטים. מכיוון שהחלו הפליטים להגיע לישראל בדיוק בעת בה ביטלה המדינה את האשרות למהגרי עבודה בתחום המלונאות, רבים נקלטו בתחום זה וחיים בערים מתויירות או בסמוך אליהן. במהלך השנים השתלבו הפליטים במגוון עבודות המתאפיינות במלאכת כפיים, שעות ארוכות ושכר נמוך (לעיתים אף מתחת למינימום) כגון שטיפת כלים במסעדות, בניין, תעשיה ועוד. 

בעיות עיקריות 

הסדר הפקדון למבקשי מקלט ופליטים: החל מהאחד במאי 2017 מחוייבים מבקשי המקלט העובדים בישראל, שלרוב מרוויחים שכר מינימום או פחות, להפריש חמישית(!) ממשכורתם לקרן פקדון אשר תוחזר להם רק אם יעזבו את ישראל. בנוסף, המדינה יכולה להחרים אחוזים ניכרים מכספים אלו אם מבקש/ת המקלט לא יעזבו את ישראל במועד שנקבע לה/ו. תכלית החוק החדש, כפי שהוגדרה על ידי יוזמיו, הינה "עידוד יציאה מהארץ" של פליטים – תכלית שביהמ"ש העליון כבר פסק בעבר כי היא פסולה. השלכות "הסדר הפיקדון" על קהילות מבקשי המקלט בישראל הרסניות: העמקת העוני בקרב חברי הקהילה תחריף את המצב באזורים המוחלשים בהם הם מתגוררים עד כדי משבר הומניטארי של ממש. מבקשי מקלט עלולים למצוא עצמם ברחוב, ילדים עלולים להגיע לחרפת רעב, שוק עבודה שחור עתיד לשגשג ולדרדר את המשק כולו, ועוד. לקריאה נוספת

הסתה: בשנים האחרונות הפך השיח הציבורי על הפליטים לאלים וגזעני. הרבה מן ההסתה כנגדם הגיעה מלמעלה- שרים ונבחרי ציבור אשר הרשו לעצמם להתבטא כנגד הפליטים באופן בוטה וחמור. תושבים ישראלים אשר גרים בשכונות מוחלשות אליהן נכנסו הפליטים חשו במיוחד את עולם, ונאלצו לחלוק עמם את המשאבים המעטים גם כך שמקצה המדינה לאזורים אלו. סיטואציה זו יצרה פצצת זמן אשר למרבה הצער אכן התפוצצה, ומקרים רבים של אלימות כנגד מהגרים ופליטים אירעו בשנים האחרונות. אנו בקו לעובד – יחד עם ארגונים נוספים הפועלים בתחום – קוראים להסדרת מעמדם של אלו שלא ניתן לגרש מישראל, ולחלק את עול קליטתם בצורה שוויונית והוגנת לכל הצדדים. 

אי מתן אשרות עבודה: פליטים ומבקשי מקלט נמצאים בישראל תחת הגנה קבוצתית, ומיעוטם ממתין לתשובה בעניין בקשת המקלט האישית שלהם. רובם המכריע אינו אוחז באשרת עבודה, אולם משרד הפנים הודיע לבית המשפט כי לא יקנוס את מעסיקי הפליטים עד להודעה חדשה, משום שהם אינם מקבלים כל תמיכה סוציאלית-כלכלית מן המדינה. אי הסדרת מעמדם, לצד צורת העסקה ארעית שעלולה להסתיים עם ביטול ההגנה הקבוצתית או מאי אילו סיבות אחרות – הופכת את הפליטים ומבקשי המקלט לעובדים החשופים לניצול ולפגיעה, ומושכת את שוק העבודה כולו מטה. 

ניצול בעבודות מזדמנות: עקב אי קבלת אשרת עבודה, רבים מהפליטים מסתפקים בעבודות מזדמנות, אשר לרוב הן גם העבודות הקשות והמסוכנות בשוק, ללא הקפדה על מתן הזכויות הסוציאליות, או אי תשלום למוסד לביטוח לאומי בשל היעדר מעסיק קבוע. רבים מן המעסיקים לא נותנים תלושי שכר ודיווח שעות, ואף לא מספקים הסכם כתוב לעובד. חלק מן העובדים מגיעים לעמותה לאחר שלא קיבלו שכר על ימי עבודה, כאשר אין בידם דבר מלבד שמו של המעסיק החייב. 

עבודה קבלנית: קבוצה גדולה אחרת אשר פונה אלינו היא פליטים העובדים דרך חברות כוח אדם וחברות קבלניות. הם עובדים בשכר מינימום ולעיתים רבות החברות מבקשות מהם להמתין לעבודות חדשות שבועות ואף חודשים ארוכים, בהם הם נותרים ללא עבודה. רבים מהם אינם מקבלים פיצויי פיטורים והחברות מנסות להתנער מחובתן להפריש כספי פנסיה עבור העובדים.  

 

הישגים עיקריים בתחום 

עתירה לבג"צ להענקת אשרות עבודה לפליטים – יחד עם ארגונים נוספים בדרישה להעניק לפליטים אשרות עבודה כל עוד הם שוהים בארץ ואוחזים באשרה מטעם משרד הפנים. העתירה לא התקבלה במלואה, אולם הסכמת משרד הפנים לא לקנוס מעסיקי פליטים היא צעד ראשון בהכרה בכך שאדם אשר לא יכול לחזור למולדתו ומקבל הגנה בישראל, זכאי לעבוד ולקיים עצמו בכבוד.

עליית מודעות מבקשי המקלט והפליטים לזכויותיהם –אם בעבר עיקר התלונות היו הלנות שכר בלבד, היום הפליטים מודעים לזכויותיהם, מחפשים עבודות קבועות ומגיעים כדי לבדוק אם הם אכן מקבלים את כלל זכויותיהם הסוציאליות. העבודה מול קהילת הפליטים לצד הסבר למעסיקים על תנאי ההעסקה, ופניה לערכאות משפטיות במקרה הצורך – כל אלו שיפרו את מצב ההעסקה של הפליטים כיום.