שיעור המשפחות המוגדרות כעניות בדו"ח הביטוח הלאומי לשנת 2011 מגיע ל-65%. העובדה כי כיום עבודה לא מחלצת מעוני מעידה על ליקויים חמורים בשוק העבודה. הסיבות לכך נעוצות בתשלום לפי שעה ואי מתן הזכויות הסוציאליות. כ-30%, שהם מיליון עובדים, משתכרים עד שכר מינימום. שכר המינימום הרשמי נכון להיום הוא 4,300 ש"ח לחודש, אך שכר המינימום בפועל, לרוב משתכרי שכר מינימום, הוא 3,900 ש"ח. הסיבה להבדלים בשכר המינימום היא התשלום לעובדים לפי שעה, גם כשהם עובדים משרות קבועות וממושכות. מלבד הפסד על ימי חג, עובדים המועסקים בחברות קבלן כמו ניקיון ושמירה עלולים להפסיד במשך השנה ימים נוספים – כאשר הקבלן מפסיד מכרז למשל, והם מוצאים עצמם מושבתים מעבודה ללא שכר למשך שבוע-שבועיים. הקבלן אף יכול להשעות אותם למספר ימים כצעד של ענישה, כשהמטרה הינה למעשה לגרום להם להתפטר ללא פיצויים, שהרי הם אינם יכולים לשבת בבית ללא הכנסה לאורך זמן. האפשרות להשעות עובדים ולגרום להם להפסד הכנסה בלתי צפוי, נובעת מפרצות בחוקי העבודה אותן למדו מעסיקים לנצל, ולא רק הקבלנים. העיוותים בתשלומי הזכויות הסוציאליות גם הם גורם מכריע בעוניים של העובדים. הזכויות הסוציאליות הן חלק מהתמורה לעבודה, המשולמת לעובדים בעיתות בהן נמנע מהם לעבוד אם מרצונם, כמו חופשה שנתית, או שלא מרצונם, ימי מחלה, פיטורים ופרישה לפנסיה. השכר הקובע לתשלום הזכויות הסוציאליות, כפי שהוגדר ועוגן בחוק, מאפשר למעסיקים לפטור עצמם מתשלום מלא עבור הזכויות הסוציאליות בהגדרה של רכיבים פיקטיביים כגון בונוסים, עמלות ותוספות שונות ומשתנות. כך גם לגבי השעות הנוספות שאינן נכללות בתשלום הזכויות הסוציאליות.
השינוי הנדרש: הגבלת תשלום לפי שעות רק לעובדים בזמנים משתנים ובתשלום מוגדל, ותשלום זכויות סוציאליות מכל התמורה לעבודה בין אם היא חד פעמית או חודשית. לקריאה נוספת
