מאת: סלוא עלינאת, כל העיר
באמצעות גדר ההפרדה מצליחה ישראל לפגוע אנושות בכלכלת החברה הפלסטינית בגדה המערבית, תוך שהיא מנצלת את מצוקת האזרחים לחיזוק התעשייה והפיתוח בהתנחלויות
גדר ההפרדה הגזענית אמנם מפרידה בין העם היהודי לעם הפלסטיני, אך במישור הכלכלי היא דווקא מחזקת את התלות של הפלסטינים בישראל ואת הניצול של הפלסטינים על-ידי ישראל. אזורי התעשייה בהתנחלויות בגדה המערבית ועל קו התפר הם ביטוי לתלות הזו.
מי שעוקב אחרי מסלול הגדר, המחלקת את הגדה המערבית לשלושה קנטונים גדולים, צפון, מרכז ודרום, מגלה שהחלוקה התבצעה לפי היכולת הכלכלית של כל אזור. כך למשל אזור שכם הצפוני מייצר מזון, רוב אזור ירושלים ובית-לחם מתפרנס מתיירות, ואזור הדרום החברוני מתפרנס בעיקר מגידול בעלי-חיים.
באמצעות גדר ההפרדה שולטת ישראל בנקודות החוזק של מקורות הייצור הפלסטיני ועל-ידי הפקעת קרקעות ומקורות מים בצפון הגדה ובניית אזורי תיירות חלופיים בהתנחלויות,באזור ירושלים ובית-לחם היא משתלטת על רווחי התיירות (אחרי שנת 2008, השנה המשוערת להשלמת הגדר, יגיעו לאזורי התיירות בבית-לחם ויריחו דרך חברות ישראליות בלבד).
בדרום הופקעו אדמות המרעה וצומצמו לאזורי המגורים. חקלאים בחברון שהתבססו בעבר על גידול בעלי-חיים נאלצים למכור אותם בגלל עליית מחירי הבשר. קשיי הצרכנים הפלסטינים לרכוש בשר (מחיר ק"ג בשר מגיע היום לכ-40 שקל, בזמן שממוצע ההכנסה ליחיד מגיע לשני דולרים ליום ואף פחות) וצמצום מקומות המרעה הופכים את הענף הזה לבלתי רווחי. אלה שרוצים בכל זאת להמשיך לגדל בעלי-חיים נאלצים לקנות את תערובות מזון המיועדות להם מחברות ישראליות או לייבא אותן דרך נמלים ישראליים.
ישראל מציגה את אזורי התעשייה בשטחים כאמצעי לייצור "אוטונומיה כלכלית" ופתרון לבעיה האנושית של הפלסטינים. בדו"ח של הבנק העולמי משנת 2004 נכתב: "כחלק מאסטרטגיית ההפרדה בין ישראל לפלסטין, משלת ישראל מתכוונת להפסיק להנפיק אישורי עבודה לפלסטינים עד סוף 2008. בהשוואה לנתוני שנת 2004 מדובר באובדן עבודה לכ-30 אלף עובדים. ממשלת ישראל הביעה התעניינות בהרחבת הפרויקטים התעשייתיים בשטחים, שבהם לא נזקקים העובדים לאישורים, כדי למנוע את האבטלה ההמונית הזו?.
ישראל תורמת לקריסתה של הכלכלה הפלסטינית על-ידי החלשת הייצור המקומי וחיזוק מפעלי התעשייה בהתנחלויות, תוך התעלמות מהפרות זכויות העובדים (תנאי בטיחות בעבודה, ימי חופשה, כיסוי טיפול בתאונות עבודה וכו'). במקביל לכודים הפלסטינים במצב של אין-ברירה והם נאלצים לעבוד באזורי התעשייה הללו בכל מחיר, כשהם מודעים למידת הניצול שלהם ולכך שהם בעצם מחזקים את ההתנחלויות שנבנו על אדמותיהם. רובם המכריע בולעים את שתי העובדות האלה בדרכם אל המחסום הקרוב או אל מינהלת התיאום והקישור כדי לקבל אישור "עבודה בגיהנום", כהגדרתם.
אישורי העבודה הם קלף המיקוח החזק ביותר בידי ישראל בשיקוליה הבטחוניים והכלכליים. בשבועות האחרונים התפשטה השמועה בקרב העובדים ביריחו ובבית-לחם שנציגי השב"כ מעוניינים לפגוש את "המנועים בטחונית" כדי להסדיר איתם את הסרת "הכתם השחור". מאות עובדים זרמו למינהלת התיאום והקישור כדי להגיש בקשות לכרטיס מגנטי, שלב ראשון לקבלת אישור העבודה בהתנחלויות או בישראל, שכולל בדיקה בטחונית ופלילית ועוד קריטריונים שהצבא שומר לעמו. רק כמה עשרות בודדים הצליחו להיכנס ולזכות לשבת עם נציג השב"כ. שיתוף פעולה בכפייה היה אחד הנושאים הבוערים בישיבה הזו. רק לבודדים נמחקה ה"מניעה הבטחונית", והשאר חזרו הביתה מיואשים.
סלוא עלינאת היא רכזת שטח בעמותת קו לעובד בגדה המערבית
