מאת: עו"ד ענת קידרון, קו לעובד
עמדת קו לעובד: יש להשאיר את ההסדרים הטכניים לגבי אופן קבלת הכסף לקרנות הפנסיה ולכוחות השוק, ואין כל צורך בהתערבות המדינה בניהול כספי הפנסיה של העובדים.
1. נקודת המוצא היא כי מהגרי עבודה העובדים בישראל זכאים לזכויות שוות לאלו של עובדים ישראלים: הן אלו המעוגנות בחוק, והן אלו שמקורן בהסכמים קיבוציים. זוהי אף עמדת בתי המשפט, וכל חריגה ממנה צריכה להיעשות בחקיקה ראשית ולתכלית ראויה.
2. ממצב משפטי זה נובע, כי יש לאפשר למהגרי עבודה לקבל את כספי הפנסיה שיצברו לזכותם, בהתאם לתנאי קרן הפנסיה. כיוון שמהגרי עבודה בדרך כלל אינם מגיעים לגיל פרישה בעודם בישראל, דרך המלך למימוש הכספים שנצברו לטובת העובד היא באמצעות "הסכמי רצף" בין קרנות הפנסיה בישראל ובארצות המוצא של העובדים, תוך שהמדינה תאפשר מעבר חופשי של הכספים בין הקרנות ללא תשלום מס.
3. למצער, וכיוון שעיצוב פתרון זה עשוי לארוך זמן רב, יש לאפשר למהגרי עבודה למשוך את הכספים בפטור ממס הכנסה עובר ליציאתם מישראל, באמצעות התקנת תקנה מתאימה. בתקנה זו תיקבע חלופה נוספת לפדיון התגמולים שנצברו בקופת הפנסיה, שתיוחד למהגרי עבודה, ולפיה יוכלו מהגרי עבודה לפדות כספי התגמולים עם יציאתם מישראל, או לחלופין – ולפי בחירתם – בגיל פרישה, או במקרה של אובדן כושר עבודה.
