02-02-2009

מאת: נריה מרק, קו לעובד

50 מבקשי מקלט מסודן שעבדו במרכז הירידים בגני התערוכה, בעבודות ניקיון ותחזוקה קרוב לעשרים ימים, בין 11 ל-14 שעות עבודה ביום טוענים כי לא קיבלו את שכרם.

בבירור עם הקבלן ששלח אותם לעבודה הוא טען כי בידו חתימות של העובדים על כך שקיבלו את שכרם. עוד טען כי העביר סכום נכבד לט.מ., אחד הפליטים שעבדו במקום, וכי הטיל עליו את האחריות לחלק את השכר לעובדים. ט.מ. אמר בתגובה כי הקבלן העביר לו סכום שאינו מספיק אפילו לתשלום מלא ל- 15 עובדים וכי הקבלן הודיע לו שישלם ליתר העובדים , דבר שעד היום לא עשה.

העובדים מסבירים שהקבלן נעזר בט.מ. כמתורגמן שבנוסף  עזר לו למצוא עובדים בשטח. “הקבלן מתייחס אליו כאל מנהל בכדי להאשים אותו בכך שלא קיבלנו את שכרנו” אמר לנו אחד הפונים, “ט.מ. בסך הכל עזר לקבלן, זה לא הופך אותו לאחראי”.

קשה להתעלם מהדמיון של מקרה זה למה שקורה עם עובדים פלסטינים. מעסיקים ישראלים רבים נעזרים בעובדים פלסטינים למציאת עובדים פלסטינים ובתקשורת בינם לבין העובדים. העובדים לעיתים טועים לחשוב שאותו מתאם, מגשר או קבלן (קראו לו באיזה שם שתרצו) אחראי על תשלום שכרם וכי הוא הכתובת לתביעות לתשלום. מצב זה, אותו יצרו המעסיקים, משרת אותם בהעברת האחריות מהם והלאה.

הקבלן הגיע למשרדנו ואמר שהוא לא מכיר את העובדים כלל, “כולם נראים אותו דבר… אני לא דובר ערבית ולכן היו לי הסכמים עם ט.מ” הקבלן השמיע לנו שיחות מוקלטות בינו לבין אחד העובדים. בשיחה אומר הקבלן “אני שילמתי לט.מ, הוא בעל הבית”. הקבלן הראה לנו חוזים בעברית החתומים על ידי העובדים. בהמשך הדף של כל חוזה ישנה פסקה של אישור קבלת כספים עליה חתמו חלק מהעובדים כבר ביום הראשון לעבודתם מבלי להבין על מה חתמו. כעת הקבלן משתמש בחתימותיהם כהוכחה להעברת השכר.

העובדים עבדו במרכז הירידים בגני התערוכה עבור קבלן המשנה של הקבלן לעבודות ניקיון ותחזוקה, שהיה קבלן משנה של מרכז הירידים. בית הדין לעבודה, במקרים דומים, לא אפשר למזמיני השירות ולקבלני המשנה להתחמק מהאחריות לתשלום וקבע כי זוהי “העסקה משולשת” לכן אפשר לעובדים לתבוע את כל המעסיקים ביחד ולחוד.