27-06-2018

שני עובדים איבדו את חייהם בתאונות עבודה בבניין תוך 4 ימים. את המוות המיותר הזה היה אפשר למנוע. צריך היה למנוע.

ביום שבת 23.6 נפל מגובה 12 מטר, ג’מאל עליאת, בן 23, תושב דיר אבו אדעיף (מזרחית לג’נין). הוא נפל לתוך פיר מעלית באתר בניה בנצרת עילית. פציעתו היתה אנושה ולא הותירה לכוחות ההצלה מלבד קביעת מותו במקום. אתר הבניה בביצוע “עמירון חברה לבניין והשקעות”, מוכר למינהל הבטיחות במשרד העבודה. באתר זה הוטלו באוקטובר ונובמבר 2017 שני צווי בטיחות בגין ליקויי בטיחות באתר.

ביום שלישי 26.6 נפל מגובה של 3 קומות, עטאף כבהא, בן 41, תושב עין א-סהלה, בואדי עארה. הוא נפל לתוך פיר מדרגות באתר בניה בחריש. גם פציעתו של כבהא ז”ל היתה אנושה ומותו נקבע במקום. החברה המבצעת באתר הבניה היא “דונה חברה להנדסה ובניין”, וזוהי התאונה הקטלנית השניה המתרחשת באתריה תוך פחות מחצי שנה.

בשני המקרים מנהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה לכאורה הפעיל את סמכויותיו. שני צווי בטיחות בגין ליקויי בטיחות הוצאו לאתר בו נהרג עליאת ז”ל ביום שבת בטרם התאונה. בעיר חריש עמוסת הבנייה נערך מבצע אכיפה לפני כשנה וחצי, ובשנה האחרונה הוטלו 17 צווי בטיחות לאתרים בעיר. קשה להתעלם מהמסקנה כי אין בכך די. את חברת “דונה חברה להנדסה ובניין בה נהרגו שני עובדים בחצי שנה, סגרו בפעם הראשונה (כמו בשנייה) ל-48 שעות. האם הופקו הלקחים בחברה?

כשמספר המפקחים עומד על כ-22 ללמעלה מ-13,000 אתרי בנייה, צווי הבטיחות הניתנים לא יעזרו. ואין מי שיבדוק שהם מיושמים. לכך מצטרפת העובדה כי הקנסות שמשרד העבודה התהדר בהם אינם נגבים, ונדמה שמדובר במבצע התהדרות ולא מבצע הרתעה אמיתי. גם מערכת המשפט לא מרתיעה – רק אתמול התבשרנו כי האחראים על מותה ברשלנות של הילה בצלאלי ז”ל לפני 6 שנים בהר הרצל, עקב כשל בטיחותי, ישלמו על מותה בעבודות שירות.
במצב כזה של היעדר אכיפה והרתעה, דבר לא ישתנה, והעובדים הבונים את בתינו ימשיכו לשלם ביקר להם מכל. בחייהם.