09-03-2013

מאת נעה קאופמן, רכזת תחום פליטים ומבקשי מקלט

בשנת 2012 פנו אלינו 15 נשים אשר פוטרו בזמן הריונן. מדובר רק בנשים החיות באיזור גוש דן, והן מספיק מעורות בקהילה וכך קיבלו את המידע כי עומדת להן הזכות לצאת כנגד פיטוריהן הבלתי חוקיים. ניתן רק לשער כמה נשים פוטרו בהריונן, וחשבו כי אין להן כל מגן, ונאלצו לספוג חובות כבדים בבתי-החולים בעת לידת ילדיהם. סיפורה של מ’ מתאר את הקשיים שניצבים בפניי כל מבקשי המקלט והפליטים בישראל, אך מוסיף את הקשיים איתן מתמודדות הנשים באותה קהילה.

מ’ היא מבקשת מקלט מאריתריאה, אשר נמלטה ממולדתה בשל הדיכוי המופעל כגד אזרחיה מצד מפלגת השלטון- המפלגה היחידה המותרת במדינה ע”פ חוק, ובשל גיוס כפוי ללא הגבלת זמן שהוא חובה לכל אזרחי המדינה. בהגיעה לישראל פנתה מ’ למשרד הפנים בבקשה כי יכירו בה כפליטה, אולם מכיוון שישראל אינה בודקת את בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה, אלא מעניקה להם הגנה מגירוש בלבד, היא קיבלה אשרה מסוג 2א5, עליה כתוב כי אינה מהווה אשרת עבודה.

בשל כיתוב זה, פנה קו לעובד עם ארגונים עמיתים לבית המשפט העליון, אשר קבע כי כל עוד אין שינוי במדיניות כלפי מבקשי המקלט מאריתריאה, לא ייאכף איסור ההעסקה. כך נותרה מ’ בדומה לאלפי אריתראים אחרים, עם אשרה שמקשה עליה מאוד למצוא עבודה הגונה ומותירה אותה חשופה לניצול, בעוד שמעסיקיה מוגנים מפני קנסות. לשמחתה, על אף הקשיים, הצליחה לבסוף מ’ למצוא עבודה במסעדה בעיר מגוריה. היא אמנם נאלצה לעבוד 10 שעות ביום ללא יום מנוחה, ללא תשלום שעות נוספות, וללא תשלום עבור זכויות מגן כגון הבראה, וניצול ימי חופשה, אולם מצבה היה טוב יותר משל רבים מחבריה, והיא יכלה לכלכל עצמה.

לאחר תשעה חודשי עבודה, גילתה מ’ כי היא בהריון, ויידעה על כך את מעסיקתה- בעלת המסעדה.
המעסיקה בחרה לפטר את מ’ על אף היכרותה את חוק עבודת נשים, האוסר לפטר עובדת בשל הריונה. מלבד הפסד ההכנסה המיידי, משמעות הפיטורים עבור אשה חסרת מעמד בישראל היא כי ביטוח לאומי אינו מכסה את עלות האשפוז והלידה בבית החולים, עלויות המגיעות לכ-15,000 ₪ בלידה רגילה, ומתייקרות אם חלילה וחס הלידה מסתבכת. כמו כן, נמנעת מהאישה הזכות לה הייתה זכאית לו הייתה בעלת מעמד פליטה בישראל- כפי שקובעת אמנת האו”ם לפליטים אשר ישראל היא מן היוזמות שלה – לקבלת דמי לידה שיסייעו לה להתקיים במהלך חופשת הלידה.

סיפורה של מ’ מיטיב להמחיש כיצד נשים בכל חברה הן תמיד הראשונות להיפגע מעוולות חברתיות. מאחר ונשאה את הילד ברחמה נאלצה לאבד את מקור פרנסתה ועמו את עצמאותה הכלכלית. אם מ’ לא הייתה מגלה שלמעסיקה אסור לפטר אותה, ואם אבי העולל לא היה משלם את הוצאות האשפוז, הרי שמ’ הייתה נאלצת לשלם מחיר כבד על כך שפרי בטנה הגיח לעולם מתוך גופה שלה.