01-03-2007

מאת: רותי סיני, הארץ online

שיעור העובדים הזרים בחקלאות בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המתועש, למעט אולי ארה”ב – כך עולה מסקירה השוואתית שהכין מרכז המחקר והמידע בכנסת. כ-35% מכוח העבודה הקבוע בחקלאות הישראלית הם עובדים זרים. לעומת זאת, שיעור המועסקים בחקלאות בישראל נמוך מהממוצע במערב – 2% מכוח העבודה, לעומת 4.9% באיחוד האירופי ו-3% בארה”ב.

הסקירה הוכנה לבקשתה של ח”כ שלי יחימוביץ’ (עבודה), ונדונה אתמול בוועדת הכספים של הכנסת; הוועדה החליטה לקדם הצעת חוק של ח”כ רן כהן (מרצ) לסבסד העסקת ישראלים בחקלאות כדי שיחליפו עובדים זרים. הוועדה החליטה פה אחד להכין את החוק לקריאות שנייה ושלישית, על אף התנגדות האוצר.

בסקירה נבחנו השאלות באיזו מידה מדינות מעסיקות עובדים זרים בחקלאות, ואם הן מעודדות העסקת אזרחים שלהן בתחום זה. בישראל מועסקים כ-29 אלף עובדים זרים, וכל ניסיונות האוצר להפחית את מספרם באמצעות ייקור העסקתם על ידי אגרות והיטלים לא צלחו. עם זאת, האוצר מתנגד לסבסוד מעסיקים או עובדים ישראלים בחקלאות.

בגרמניה, לעומת זאת, בשנתיים האחרונות מפנה המדינה יותר ויותר מאזרחיה המובטלים לעבודה בחקלאות ועוסקת בהסברה למעסיקים לגבי החשיבות שבהעסקת עובדים מקומיים. ב-2006 צימצמה גרמניה ב-20% את מספר היתרי
ההעסקה לעובדים זרים למעסיק בחקלאות.

ממשלת אירלנד שמה לה למטרה לעודד עבודה בחקלאות, וקבעה שכר בסיס גבוה משכר המינימום. בשווייץ שיעור העובדים הזרים אמנם גבוה – 26%, אבל דווקא בחקלאות שיעורם נמוך – 8.5%, כתוצאה מהיטלים גבוהים על המעסיקים.

בסקירה נמצא עוד מרבית השכירים במשקים החקלאיים באירופה הם תושבי מדינות שכנות המועסקים על בסיס עונתי. בהענקת אשרות עבודה ניתנת עדיפות לאזרחי מזרח אירופה על פני אזרחי מדינות שאינן חברות באיחוד, והאשרות ניתנות לכמה חודשים ולא לחמש שנים, כמקובל בישראל. במדינות שקולטות עובדים זרים לחקלאות לתקופות של שנה ויותר, המעסיק חייב לקבל אישור משירות התעסוקה לכך שלעבודה שהוא מציע לא נמצאו עובדים מקומיים.