07-03-2007

מאת: שי ניב, גלובס online

סימני השאלה סביב פעילותה של קבוצת “השמירה” מתגברים והולכים. לאחר שבראשית השבוע הודיעה מנכ”לית שירות התעסוקה אסתר דומיניסיני כי לא תפנה מובטלים לחברה בחצי השנה הקרובה, בנימוק ש”לא נפנה דורשי עבודה למעסיק המפר זכויות עובדים”, חושף G כי “השמירה” ממשיכה לפגוע בתנאים הבסיסיים ביותר של עובדיה.
פחות מחודשיים לאחר שהוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ראו מסגרת) החליטה כי על “השמירה” להימנע באופן מוחלט מפיטורי עובדים במועד הסמוך לתום השנה הראשונה שלהם – לאחר שחבריה התרשמו כי החברה נוקטת שיטה זו כדי לחסוך בעלויות ההפרשה לפנסיה – בחברה ממשיכים בשלהם. כך, יוסף גרינשטיין, 50, מאבטח בחברה, קיבל לאחרונה הודעה מאחראי המשמרת שלו, שעליו לסיים את עבודתו בדיוק מאותן סיבות. “הוא אמר לי שאני עוד מעט מגיע לתקופה של עשרה חודשים בחברה, ולפי החוק צריך לשלם לי פנסיה למבטחים”, אומר גרינשטיין. “בגלל שלחברה אין כסף, הוא הסביר לי, הם לא יכולים לעשות את זה”. לדבריו, אחראי המשמרת צביקה היה “דוגרי” עמו, ואמר ש”יש קבלנים שבדיוק לפני שצריך לשלם את הפנסיה, ממציאים בעיות בתפקוד. הוא אמר לי שאני הייתי בסדר גמור, ושבעוד שלושה חודשים אני יכול לחזור ולקבל שוב את העבודה”. יצוין כי גרינשטיין לא יזם תלונה ב-G, או בארגון אחר, אלא אנחנו שהגענו אליו עוד בזמן עבודתו.

“כשתתקרב לשנה יפטרו אותך”

באופן אירוני, גרינשטיין, עולה מאוקראינה ווטרינר בהכשרתו – שעבד במשך ארבע שנים כביולוג בפארמוס, לפני שפוטר ב-2003 על-ידי המייסד חיים אביב, כשהתחילו הצרות של החברה המבטיחה – הועסק באותו בניין שבו ממוקם משרד יחסי הציבור של מוטי מורל ורונן צור, ששוכרת קבוצת “השמירה” לצורך יחסי הציבור שלה. וכך, בשעה שבה ניצב גרינשטיין בקומה הראשונה, רגע לפני פיטוריו הרשמיים, יושב בקומה השלישית של הבניין מנכ”ל הקבוצה מיקי אדיב, ונפגש עם יועצי התקשורת, שאמורים להילחם על תדמיתו.

בתחילה העלו גורמים ב”השמירה” את האפשרות שגרינשטיין הגיע מראש לחברה כעובד לפרק זמן מוגבל, אולם גרינשטיין מכחיש זאת. “מעולם לא דיברו איתי על זמן מוגבל”, הוא מבהיר. “אם יש סעיף כזה באחד המסמכים שעליו החתימו אותי כשהתחלתי לעבוד – אני לא יודע עליו”.

יצוין כי גרינשטיין לא קיבל את המסמכים לידיו עד היום, וכי במקרים אחרים שנבדקו, נמצא כי מאבטחים התבקשו לחתום על ויתורים מסוימים, לרבות פנסיה, בניגוד להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה בענף השמירה. הסכם זה, אגב, מחייב את תשלום הפנסיה לשומרים כבר מתום שישה חודשי העסקה, לרבות תשלום רטרואקטיבי מיום העבודה הראשון. ב”השמירה” ביקשו ככל הנראה להימנע לא רק מתשלום הפנסיה, אלא גם מתשלום דמי ההבראה. רבים מעובדי החברה הם עולים חדשים, שכלל לא מודעים לפרטי ההסכם הקיבוצי. “בין השומרים זה ידוע שמפטרים לפני תשלום הפנסיה”, אומר גרינשטיין. “אמרו לי, ‘דע לך, כשתתקרב לשנה יפטרו אותך'”.

הסתדרות? “לא מכיר”

חמישה ימים עברו מאז העביר G את הפנייה ל”השמירה”, אך גרינשטיין לא קיבל אף לא טלפון אחד מהחברה. בכל אותם ימים, עוד לפני מועד הפיטורים הרשמי, גרינשטיין נותר בבית ללא סידור עבודה.

ביום רביעי שעבר, הוא טלפן אל אחראי המשמרת שלו, ושאל האם הוא מסיים את עבודתו בחברה ב-1 במארס, כמתוכנן. “שאלתי אותו אם אני צריך להחזיר את הביגוד שקיבלתי, והוא אמר שכן”, משחזר גרינשטיין. “שאלתי לגבי מכתב פיטורים, והוא אמר לי לגשת מתי שארצה אל המזכירה והיא תוציא כבר מכתב כזה”.

יום לאחר מכן אנחנו נפגשים עם גרינשטיין ברחוב נירים 1 בתל אביב, מול המשרדים של מורל וצור. במקומו של גרינשטיין כבר מוצב שומר חדש בשם ברוך, 50, בעל עברית קלוקלת, שהתחיל לעבוד בחברה כבר לפני חודשיים, בבניין אחר. גם הוא מעיד שאיש מעולם לא אמר לו שמדובר בעבודה זמנית, וגם הוא מעולם לא שמע על ההסכם הקיבוצי בענף.

אנחנו ניגשים עם גרינשטיין אל סניף “השמירה” ברחוב הרכב בתל אביב. הוא פונה אל מנהל המשמרת צביקה, ומבקש את המכתב. צביקה, באופן תמוה, שואל לשמו, מבלי להביט בו בעיניים. “יוסף גרינשטיין”, הוא עונה לו. צביקה עובר על מספר מעטפות, ומגיש לגרינשטיין את מכתב הפיטורים הקצר: “בהמשך לשיחה אשר נערכה עמך על-ידי המנהל הישיר, הרינו להודיעך שהנך מסיים לעבוד בחברה בתאריך 28.02.2007. אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך”. המכתב, אגב, הודפס כבר ב-14 בפברואר. גרינשטיין אומר לצביקה שסיבת הפיטורים אינה מופיעה במכתב. צביקה טוען שאין בכך צורך, אך בסוף מגלה כי הסיבה היא “רענון כוח אדם”.

כאן התעקשנו לשאול את צביקה מספר שאלות:

לא אמרת ליוסף שהוא עובד מצוין? מדוע צריך לרענן פתאום? מדוע הסברת לו קודם שהסיבה האמיתית היא התשלום לפנסיה?

צביקה לא ענה.

אתה מכיר את ההסכם הקיבוצי שלפיו אחרי שישה חודשים אמורים לשלם לפנסיה?

“אני לא מכיר דבר כזה, ממש לא. בענף השמירה יש צו הרחבה, ועובד נחשב לעובד זמני עד שנה, עם אפשרות להודיע לעובד על הארכת הזמניות לשלוש שנים. זה החוק. אני לא מכיר שום דבר עם ההסתדרות, באמת שלא. אני מכיר חוקים”.

אתה לא יודע שלצו ההרחבה להסכם הקיבוצי בענף יש מעמד של חוק?

“לא, לא ידעתי”. צביקה הפנה אותנו אל נציגת פניות הציבור של החברה, וסירב לענות על יתר השאלות, בין היתר בנוגע להחלטת הוועדה של משרד המשפטים.

את הטוויסט הנוסף בעלילה קיבלנו כאשר פנינו למורל צור בשאלה מדוע מפוטר גרינשטיין מ”השמירה”, בניגוד מוחלט להחלטת הוועדה, שאין לעשות זאת. ממורל צור נמסר כי “בודקים את החוזה שלו”, וכלל לא בטוח שהוא יפוטר. כעבור יותר משעה הבינו יועצי התקשורת את גודל התסבוכת, היות שגרינשטיין כבר קיבל לידיו את מכתב הפיטורים, שהעתק ממנו כבר נמצא בידי G.

בניסיון למזער נזקים, ככל הנראה, הודיעו היחצנים בשם קבוצת “השמירה”, ש”הפיטורים בטלים, וגרינשטיין יחזור לעבודה ביום ראשון”. גם גרינשטיין מספר ש”צביקה התקשר ואמר שהפגישה היום נגעה ללבו, שהוא דיבר עם המנכ”ל, ושאני יכול לחזור לעבודה כרגיל”.

“עבריינות שיטתית ומכוונת”

“הסוף הטוב” כמובן לא היה מתאפשר לולא התערבות G, מה שמעלה את החשש שמאבטחים רבים, שסיפורם לא מגיע לתקשורת, מפוטרים שלא כחוק. “הדברים חמורים, ומעלים חשש כי הכוונות הטובות שהציגה חברת השמירה בוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה לא היו אלא העמדת פנים”, אומרת ח”כ יחימוביץ’. “חברת השמירה מנסה כל העת ליצור תחושה כי בהיותה חברה גדולה, היא טובה מקבלנים חאפרים למיניהם, אבל שוב ושוב מתברר כי העבריינות השיטתית והמכוונת מתבצעת דווקא אצלה. בכוונתי לחדש את הדרישה לשלול את רישיונה של החברה”.

גורם בוועדה מוסיף כי גרינשטיין יהיה חייב לפנות אל בית הדין לעבודה, או להציג לוועדה תצהיר או ראיות לעדותו, זאת כדי שהוועדה תוכל להתייחס לטענה. לדבריו, לוועדה אין כלים של גוף חוקר, ועל כן יש להעביר לה חומר משפטי מוכח או אינדיקציות ברורות. עוד אמר הגורם כי הוא מודע לטענות החברה, שלפיהן שוק העבודה הפרוץ בישראל יוצר קושי בפניה. אחת מטענות החברה היא שמזמיני השירות מבקשים מראש שהשומרים יהיו זמניים, כדי להוזיל את עלויות ההתקשרות עם השמירה.

בחברת השמירה סירבו להשיב על שאלות בעניינו של גרינשטיין והסתפקו בתגובה הבאה: “חברת השמירה מובילה זה חודשים רבים מהלך שמטרתו חתימה על הסכם קיבוצי חדש ומעודכן, שיבטיח תנאי עבודה ראויים לעובדים. עם זאת, חשוב לציין כי ענף האבטחה מתאפיין בכוח אדם זמני, אשר מלכתחילה נובע מאופי כוח האדם המעוניין לעבוד בתחום, ומדרישה ספציפית של לקוחות להעסקה זמנית של עובדים.

“אנו מצפים שמקבלי ההחלטות יסייעו לענף בפתרון הבעיות הנובעות מהפקרות באכיפה ובהתקשרויות באמצעות מכרזים במחירי הפסד. לצערנו, היעדר חקיקה ואכיפה מסודרים בענף הביאו לרמת מחירים לא מציאותית ולתחרות פרועה בענף האבטחה, הפוגעת בראש ובראשונה בעובדים ובחברות האבטחה.

“החברה ויתרה בשנה האחרונה על מכרזים בהיקפים משמעותיים, כיוון שסירבה להיכנע למדיניות המחירים הנמוכה, שהוכתבה על-ידי חברות שצצו כפטריות אחרי הגשם ופועלות ללא בקרה מינימלית”. “