19-07-2007

קו לעובד ומוקד סיוע לעובדים זרים עתרו לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב בשמה של מהגרת עבודה מהפיליפינים שרישיון ישיבתה בוטל וניתנו עליה צווי הרחקה ומשמורת, לאחר שהוחשדה בביצוע עבירת גניבה.

לפני כחודשיים פנתה לעובדת אחותו של מעסיקה, וטענה כי 5000 ₪ נעלמו מהבית. העובדת השיבה שלא לקחה מהבית כל כסף, וכי היא אינה יודעת על מה היא מדברת. ביום המחרת, הגיעה המשטרה לבית מעסיקה של העותרת וחיפשה בחפציה של העובדת. משלא נמצא דבר, נעצרה העותרת ונלקחה לתחנת המשטרה ברמת גן. העובדת הוחזקה בחדר החקירות בתחנת המשטרה מהשעה 9:30 עד לשעה 18:00 באותו יום, ונחקרה מעת לעת. לאורך שעות אלה לא ניתנו לה אוכל או שתייה. העובדת נחקרה בבטאגלוג (השפה המדוברת בפיליפינים) ואנגלית לסירוגין, וארכה מספר שעות. לעובדת ידע בסיסי ביותר בשפה האנגלית, ואין כל אפשרות לקבל ממנה מידע מורכב בשפה זו. השוטר שב ושאל את העובדת האם גנבה את הכסף ולאן שלחה אותו. והיא השיבה על כך שלא לקחה את הכסף.

בתום החקירה אמר השוטר לעותרת בטאגלוג כי עליה לעשות מה שהוא אומר, וכי אם תקשיב לו “הכל יהיה בסדר” והיא ו”תשוחרר עוד הערב ללא בעיות נוספות”. על-מנת שתשוחרר, עליה לחתום על מסמך הכתוב באנגלית. לעובדת לא ניתן לעיין במסמך לפני חתימתה עליו, וממילא, כאמור, שליטתה בשפה האנגלית מוגבלת ביותר. העובדת סרבה לחתום, והשוטר בתגובה אזק את ידיה ואמר לה שאם כך, היא תישלח לכלא ולאחר מכן תגורש מישראל.

זמן קצר לאחר מכן, שיחרר השוטר את העובדת מהאזיקים, ושב ואמר לה כי “ייתן לה ללכת” אם רק תחתום על המסמך. כדי לשכנע את העובדת ברצינות דבריו ולשוות נופך של אמינות להצהרותיו, לקח השוטר את דרכונה של העובדת והכניסו לתיקה. בלית ברירה, ומתוך אמונה שאם תחתום על המסמך תשוחרר מהכלא ולא תגורש מישראל, חתמה העובדת על המסמך, שהתברר לאחר מכן כהודאה במעשה הגניבה.

לאחר שחרורה פנתה העובדת לקו לעובד. בפניה שנעשתה בשם העובדת למשטרה נטען כי לא היה בסמכות המשטרה לעכב את הדרכון של העובדת במטרה להפעיל עליה לחץ להחזיר את הכסף שנגנב (שכאמור העובדת מכחישה כי הייתה מעורבת בלקיחתו).

בתגובה הודיעה לה המשטרה כי עליה להתייצב לחקירה נוספת. כאשר התייצבה העובדת לחקירה, נעצרה ונמסר לה כי נעצרה לצורך גירושה מהארץ.

בעתירה נטען בין היתר כי הודאתה של העותרת בנסיבות אלו אינה פרי רצונה הטוב והחופשי, ואין לה ערך ראייתי. וכי מעצרה של העובדת והכוונה לגרשה עומדים בסתירה מוחלטת לנוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק שנקבע בידי משרד הפנים וכן להתחייבות משרד הפנים בפני בית-המשפט העליון במסגרת בג”ץ 10138/04 באשר לאופן בו יש לנהוג במהגרי עבודה שהוגשה נגדם תלונה במשטרה.

עת”ם 1685/07 ועמ”נ 442/07 מ’ ס’ נ’ משרד הפנים