16-11-2010

מאת: חנה זהר, מנהלת עמותת “קו לעובד”, עו”ד ד”ר יובל לבנת, פעיל ב”קו לעובד” ובפורום לאכיפת זכויות עובדים

לאחרונה מגלה משרד האוצר נכונות למלא אחר הדרישה שנשמעת כבר זמן רב, להגדלת מספר הפקחים במחלקת האכיפה בתמ”ת. הנתונים על פערי השכר הגדלים, שיעור העובדים העניים, ובמיוחד ההשוואה למדינות החברות ב- OECD, השפיעו כנראה על מקבלי ההחלטות באוצר.

ואולם, במקביל לנכונות לתקצוב פקחים נוספים, בולם משרד האוצר מגמה ההולכת ותופסת אחיזה, של “אכיפה מונעת”. הכוונה לתמרוץ מעסיקים לתת לעובדיהם את הזכויות המגיעות להם על פי דיני העבודה, וזאת באמצעות רגולציה המונעת רישוי של מעסיקים הפוגעים בזכויות עובדיהם, או אוסרת על התקשרויות חוזיות של המדינה והרשויות המקומיות עם מעסיקים שכאלה. האכיפה המונעת היא הכרחית, בעיקר לנוכח הכישלון הנמשך של הערוצים המסורתיים להפחית את מימדי התופעה הרחבה של הפרת זכויות העובדים החלשים: גם אם מספר הקנסות המינהליים שהוגשו על-ידי פקחי משרד התמ”ת בגין הפרת זכויות עובדים עלה לאחרונה (ויש לברך על כך), עדיין אין מצליחים הפקחים לחשוף את מרבית הפרות חוקי המגן על-ידי מעסיקים; הגשת תביעות משפטיות מצד עובדים כנגד מעבידים פוגעניים כרוכה בהוצאות כספיות ואינה בבחינת פתרון מספק, משום שעובדים חוששים לתבוע את מעסיקיהם במהלך עבודתם, ולאחר מכן בשל התיישנות הם אינם מקבלים את הזכויות שנשללו מהם; ואילו ההסתדרות כשלה במהלך העשורים האחרונים בשמירה על הזכויות שהוקנו לחבריה בין באמצעות חוקי המגן ובין באמצעות ההסכמים הקיבוציים שהיא עצמה חתמה עליהם.
יש חשיבות גדולה, אם כן, בפיתוח הכלי הרגולטורי של “אכיפה מונעת” במסגרתו הריבון עושה שימוש בסמכויות הרישוי והפיקוח שלו כדי לתמרץ מעסיקים שלא להפר את זכויות עובדיהם.

ואמנם, מזה כמה שנים שפורום הארגונים לאכיפת זכויות עובדים פועל לקידום אכיפה מונעת. כך, למשל, פעל הפורום בנחישות לקידום נורמה משפטית לפיה אסור יהיה לרשות מדינתית להתקשר עם קבלן כוח אדם ב”מכרז הפסד”, דהיינו הרשות לא תוכל לקבל הצעה כה נמוכה מצד הקבלן, שמשמעותה היא שהקבלן לא יוכל לשלם לעובדיו שכר כחוק וזכויות סוציאליות מלאות. הנורמה הזו עוגנה לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון.

דוגמה נוספת לפעילותו של הפורום בערוץ זה היא מאמציו לשכנע את ראשי מרכז ההשקעות במשרד התמ”ת – הגוף שאמון על הענקת תמיכות ומענקים לחברות ולמפעלים בפריפריה – להתנות מתן הטבות אלה בכך שמגיש הבקשה שומר על זכויות עובדיו. בעקבות פגישה של נציגי הפורום עם הממונים במרכז ההשקעות בשנת 2007, אכן החל המרכז בתהליך של התניית מתן המענק באי-הפרת זכויות עובדיו. כך, למשל, בשנת 2008 החל המרכז לפנות אל פקחי מחלקת האכיפה בתמ”ת על מנת לקבל מידע אודות תלונות שהוגשו כנגד מפעלים אשר הגישו בקשות למענקים, וזאת במסגרת הליך שקילת מתן המענק.

כידוע, פקחי התמ”ת אינם רבים, והם גם אינם עוסקים באכיפת כלל חוקי המגן, כך שהסיכוי שיהיו בידיהם ממצאים כנגד החברות הפונות בתלונות שנבדקו נמוך מאוד. אך תנאי הסף הזה היה כנראה מאיים דיו עבור משרד האוצר. בשנת 2009 לא הופעלו תנאי הסף של שמירת זכויות העובדים במתן התמיכות במסלולי תעסוקה. בחודש יוני השנה יצאה הוראה מחודשת של מנכ”ל משרד התמ”ת לקביעת תנאי סף של שמירה על זכויות עובדים במענקים למסלולי תעסוקה (סבסוד של כאלף שקל על כל עובד נוסף בפריפריה). ואולם, משרד האוצר מתנגד להחילה על כלל התמיכות והמענקים, ואף פועל לבטלה כליל.

מסתבר, אם כן, שתמיכתו של משרד האוצר בהגדלת מספר הפקחים של משרד התמ”ת באה לצד התנגדותו לנקיטה באמצעים משמעותיים הרבה יותר להגנה על זכויות העובדים בישראל. כך ימשיך שוק התעסוקה הישראלי לייצר עוד ועוד עובדים עניים, והפערים החברתיים ילכו ויגדלו.