15-11-2010

מאת: נטע רוזנטל, רכזת תחום חקלאות
הוזמנתי על ידי יחידת סער של המשטרה להצטרף לפשיטה משטרתית באחד המושבים באזור השרון, בכדי לחקור מידע מודיעיני חמור אודות כפייה, עושק ואיומים שהתקבל ביחידת המודיעין שלהם. על פי המידע, העובדים התאילנדים המועסקים שם, מועסקים 19 שעות ביום, לנים במגורים בלתי ראויים ונאלצים לשלם קנס כספי בסך 400 שקלים על כל יום עבודה אותו הם מחסירים, לא משנה כלל מהי הסיבה לכך.

חיכיתי לשוטרי יחידת סער של המשטרה בגן לוינסקי שיאספו אותי. משהגיעו נסענו למושב באזור השרון. הגענו למקום לקראת 07:00 ובפתח המקום מצאנו עובדת ישראלית, מנהלת משמרת לדבריה ואיש חובש כיפה, שטען שהוא משגיח. העובדת אמרה לנו שרק הם עובדים שם, ועוד ארבעה סודנים. עד מהרה מצאנו במגוריהם עוד 11 עובדים תאילנדים. תנאי מגוריהם היו מחרידים: בחדר אחד, שנראה כמו מקרר תעשייתי שהוסב למגורים מצאנו 4 מזרנים זרוקים על הרצפה צמודים אחד לשני, ביחידת מגורים אחרת אמנם זכה כל עובד למיטה משלו, אך החלונות היו שבורים, לא בכל החדרים הייתה תאורה, המטבח והשירותים מלוכלכים ומוזנחים, ויחידת המגורים השלישית היא למעשה חושה עשוית יריעות בד, שהסתתרה בין השיחים הסמוכים לחממות.

אחד העובדים הראה לנו את רישום השעות שלו והמשכורת שלו: 3,800 שקלים לחודש עבור 19 שעות עבודה ביום, 7 ימים בשבוע, מלבד שבת, אז הם עובדים “רק” 8-9 שעות.

בזמן שמרבית השוטרים אספו את העובדים, נסע החוקר הראשי בפשיטה לבית המעסיק, על מנת להביא אותו לחקירה ולקחת את המסמכים הרלוונטיים. המשטרה טוענת שלמעסיק זה אין היתר עבודה להעסקת אף לא עובד אחד!

לבסוף, הודרכו העובדים (על ידי מתורגמן שהצטרף לפשיטה) לאסוף את חפציהם וביחד נסענו ולתחנת המשטרה בבת ים- שם נתנו העובדים עדויות ומשם יועברו למקלט לקורבנות סחר.

חווית הפשיטה הייתה מזעזעת ומעודדת כאחד: מצד אחד, המחשבה על עובדים כה רבים שמועסקים בתנאים לא תנאים, ללא כל יכולת או אפילו רצון לעזוב היא נוראית. מרבית העובדים, אילו ניתנה להם האפשרות, היו מעדיפים להישאר אצל אותו המעסיק מפני שהם אינם מאמינים שיש להם אופציה אחרת.
מצד שני, התנהלות המשטרה ראויה לציון: עצם העובדה שטרחו להזמין נציגת קו לעובד לפשיטה שכזו מעידה על כבוד מסוים שהם רוחשים לקו לעובד; כבר בדרך למקום, דאגו השוטרים שהמתורגמן לשפה התאית יגיע לעובדים לפני השוטרים, על מנת להסביר לעובדים מה עומד לקרות; במהלך האירוע ביקש רכז המודיעין כמו גם שוטרים נוספים לספר על בהם נתקלו והתעניינו איך יכול קו לעובד לעזור באותם מקומות בהם ידם צרה.
האנקדוטה המפתיעה בביקור הייתה כאשר צעקה אשתו של המעסיק על אחד השוטרים שזה פשוט בלתי נסבל שהשוטרים מגיעים אליהם הביתה בשעה כה מוקדמת, ענה לה אחד השוטרים: “גברתי, מה שבלתי נסבל בכל העסק הזה זה שיש לך ארבעה סודנים ישנים בתוך מקרר בזמן שאת ישנה לך בוילה שלך”.

השוטרים הפגינו רגישות ואכפתיות אל מול העובדים ואסרטיביות וחוסר התפשרות אל מול המעסיקים, כן ירבו!.

החקלאי המעסיק, חשוב לציין, מספק כרוב לבן ואדום לחברות “אסם” ו”שטראוס” ועלי חסה לרשתות השיווק הגדולות.