20-06-2013

אמנת האו”ם לפליטים, עליה ישראל חתומה, מתייחסת לסוגיית העבודה וגורסת כי יש להשוות את זכויות הפליטים לזכויות האזרחים בתחום זה. אך בניגוד לכתוב באמנה, ישראל משתדלת להגביל את הפליטים בנושא התעסוקה: משנת 2009 נהוג להעניק לפליטים ומבקשי מקלט אשרה מסוג 2א5 אשר אינה מעניקה לאוחזים בה כל זכות בארץ. כך לא מקבלים הפליטים כל מעמד או אשרה המכירים במצבם הייחודי והרגיש, ואף נשללת מהם הזכות הבסיסית לקיים עצמם ע”י עבודה. בנוסף לזאת, לאחר מספר חודשים משראו שהפליטים אינם מפסיקים לעבוד, הוסיפו במשרד הפנים משפט אשר לא הופיע קודם לכן על גבי הויזה: רשיון זמני זה אינו מהווה רשיון עבודה. משפט זה מרתיע מהעסקת פליטים ומבקשי מקלט משום שמשתמע ממנו כי העסקתם אסורה, אף על פי שבשנת 2011 מדינת ישראל התחייבה שלא לבצע פעולות אכיפה נגד מעסיקי פליטים ומבקשי מקלט וההתחייבות אף עוגנה בפסיקת בג”צ.

הדו”ח, שנכתב על ידי נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים ב”קו לעובד”, מציג את התנערותה של המדינה מאחריות כלפיי קבוצת הפליטים וחושף שורה של הפרות זכויות של קבוצת הפליטים ביניהן תשלום מסים גבוה במיוחד העולה על תשלום המסים שמשלמים אזרחים ישראלים – על אף שקבוצה זו משתכרת סכומים זעומים. החלת חוק עובדים זרים על קבוצה שסיבת הגעתה ומטרת שהייתה בישראל שונה בתכלית מזו של מהגרי עבודה, וכן פגיעה בזכות לבריאות עקב החרגתם של הפליטים מחוק ביטוח ממלכתי.

עקב החלשתם של קבוצת הפליטים קבוצה זו מועדת לפגיעות וחשופה לניצול על ידי מעסיקים. בין הפרות הזכויות הבולטות: אי תשלום דמי מחלה ודמי הבראה, אי תשלום פיצויי פיטורין, אי הפרשה לפנסיה, אי תשלום שעות נוספות.

הדו”ח מסכם את פעילות עמותת קו לעובד בתחום הפליטים לשנת 2012, במהלכה נפתחו 924 תיקים והושב לעובדים סכום של 4,848,844.59 ₪ שהגיעו להם על פי דין.

על ישראל לגבש בהקדם חוקי עבודה התואמים את מצבם המיוחד של הפליטים, או להעניק להם את אותן הזכויות הניתנות כיום לתושבי ישראל, ובכך להסדיר את הפערים והסתירות שנוצרו במצב הקיים ולמנוע תופעות של ניצול ועושק הפושטות במשק כולו.

לקריאת הדו”ח המלא