18-06-2009

אנו רואים בחומרה וצער את העיכוב במימוש ס’ 1י”א לחוק עובדים זרים, שעניינו הפקדת פיקדון חודשי לטובת מהגרי עבודה בקרן ממנה יוכלו העובדים להיפרע עם יציאתם מהארץ, כפי שנקבע בס’ 16 להחלטת הממשלה מס’ 147 מיום 12.5.09 “לגבי כלל הענפים בהם מועסקים עובדים זרים”.
הפקדת סכומי הפיקדון מדי חודש, יכולה הייתה לחסוך מהעובדים הליכים ממושכים בבתי הדין לעבודה, ולבני המשפחה של המטופלים את חובות המטופלים לאחר מותם.

מטבע הדברים, יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים סיעודיים מסתיימים בעקבות פטירת המעסיק. במקרים אלו, תשלום פיצויי הפיטורים, השכר האחרון והזכויות הנלוות שהצטברו, תלוי ברצונם הטוב של בני המשפחה ו/או בקיומו של עיזבון ממנו ניתן להיפרע.

במקרים רבים, עובדים שהועסקו במשך שנים רבות נותרים ללא אפשרות לממש את זכויותיהם, בשל התנערות מאחריותם של בני המשפחה בתשלום חובותיו של הנפטר לעובד או שהם נאלצים לנהל מאבקים משפטיים ארוכי שנים בכדי לממש את זכויותיהם מתוך כספי העיזבון. במקרים בהם מתנהלים מאבקי ירושה בין בני המשפחה, העובדים נאלצים להמתין שנים רבות לקבלת כספם.

כידוע, משרד הפנים מאפשר למהגרי עבודה שסיימו את תקופת העסקתם בישראל להישאר 30 ימים בלבד לצורך התארגנות ומימוש זכויותיהם. ישנם מעסיקים המעכבים את תשלום הפיצויים לעובדים מעבר לתקופה זו ובחלוף 30 הימים חשופים העובדים למעצר וגירוש. לאחרונה, טיפלנו במקרה של מטפלת סיעודית אשר המתינה לקבלת כספי הפיצויים מבנו של המעסיק שנפטר, אולם זה עיכב את התשלום. כשקבע פגישה עמה לצורך תשלום הפיצויים, הגיעו למקום שוטרי משטרת ההגירה ועצרו אותה על ששהתה בישראל יומיים יותר מהחודש המוקצה להתארגנות.

ההסדרים הקיימים אינם נותנים פתרון הולם לבעיה הנפוצה כל כך בענף הסיעוד ומפקירים אוכלוסיית עובדים שלמה בלא אפשרות לממש את זכויותיה בעת סיום יחסי העבודה. נזכיר, כי בניגוד למדינות מערביות אחרות, בישראל לא נערך למעסיק מבחן יכולת כלכלית. בהעדר מבחן כזה וללא מנגנון להבטחת תשלום הפיצויים בעת פטירת המעסיק, כושלת המדינה בחובתה להבטיח לעובדים שהוזמנו לענף הסיעוד, את הזכויות המוקנות להם בחוקי המגן.

דרך נוספת לפתרון הבעיה היא התחייבות לתשלום לעובדים ע”י בן משפחה נוסף. זאת ניתן לעשות באמצעות טופס ההתחייבות לקבלת היתר העסקת מהגרי עבודה בסיעוד או באמצעות הטלת אחריות בחוזה העבודה מראש על קרוב משפחה מדרגה ראשונה לעניין תשלום פיצויי הפיטורים לעובד במקרה של פטירת המטופל בלא עיזבון.

יצוין, כי הכוונה אינה להטיל על בן המשפחה אחריות מלאה ליחסי עובד-מעביד אלא אחריות מוגבלת בלבד לעניין תשלום זכויות המגן במקרה של פטירת המעסיק הישיר.

כאמור, הפקדת כספים לפיקדון שיועבר לעובדים עם סיום עבודתם בישראל היא הפתרון הטוב ביותר, שלגביו כבר הייתה החלטת ממשלה.