05-07-2010

מאת: עו”ד ד”ר יובל לבנת, חבר ועד מנהל

על העומס הרב שמוטל על מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה אין חולק. כעת מסתבר כי על העומס הרגיל נוסף עומס הנובע מהיעדרות זמנית (ומוצדקת) של חלק מהפרקליטים (“רבע מהפרקליטים במחלקת הבג”צים בחופשות – והשאר לא עומדים בעומס”, הילה רז, TheMarker, 27.6).

לנוכח זאת, קשה להבין מדוע מוצאים לנכון קברניטי משרד המשפטים לשלוח דווקא את פרקליטי מחלקת הבג”צים כנציגי המשרד בוועדות שונות, כמו הוועדה המייעצת לענייני פליטים. תפקידה של ועדה זו הוא להמליץ לשר הפנים למי לתת מעמד של פליט. בראש הוועדה עומד שופט בדימוס, וחבריה הם נציגי משרדי הפנים, החוץ והמשפטים. באופן תמוה, מאז 2002 ועד היום, נציגי משרד המשפטים בוועדה מגיעים מקרב מחלקת הבג”צים. באופן דומה, נציגי המשרד ב”ועדת המאוימים”, שתפקידה לקבוע מי מבין משתפי הפעולה הפלסטינים יזכו למעמד בישראל, הם פרקליטים ממחלקת הבג”צים.

במשרד המשפטים יש מחלקות שונות, לרבות מחלקת ייעוץ. לא ברור, אם כן, מדוע נציגי המשרד בוועדות בינמשרדיות אלה ואחרות חייבים להגיע דווקא מהמחלקה העמוסה ביותר במשרד, העוסקת בשוטף בליטיגציה. הדבר גורם לעיכוב בתפקוד הוועדות הביצועיות ולעיכוב במתן תשובות לבית המשפט.

יתרה מכך, השתתפותם של נציגי מחלקת הבג”צים בוועדות אלה עלולה להביא אותם לכדי מצב של ניגוד עניינים. לפני כעשור פירסם עוזי פוגלמן, כיום שופט העליון ואז מנהל מחלקת הבג”צים, מאמר שבו הפנה זרקור לשלב שבו מונחת העתירה על שולחנו של הפרקליט ממחלקת הבג”צים, והוא נדרש לגבש עמדה באשר לטענות שמועלות בה. “קשה להכביר מלים על חשיבותו של שלב זה, שהוא כמובן סמוי מן העין”, כתב פוגלמן. “כאן בא לידי ביטוי ממוקד המתח בין אינטרס הממשלה לבין ההגנה על שלטון החוק. הקו המנחה ברור: אין לפרקליט בשירות המדינה מנדט להגן על כל עמדה של הרשות המינהלית. הפרקליט ייצג את עמדת הרשות בבית המשפט רק אם ישנה תשתית משפטית לעמדה זו”.

ניגוד העניינים מתעורר כאשר מוגשת עתירה נגד אחת מאותן ועדות שבהן חברים נציגי מחלקת הבג”צים. במצב זה, נדרש הפרקליט לבדוק את חוקתיות הפעולות שלו עצמו (כחבר הוועדה), או של אחד מחבריו למחלקה. לדוגמה, לפני כמה חודשים פניתי, בשם מוקד הסיוע לעובדים זרים, למינהלת מחלקת הבג”צים, במסגרת הליך קדם בג”ץ, והתרעתי על כך שהוועדה המייעצת לפליטים מתפקדת ללא יו”ר מכהן. לפנייה השיבה עו”ד יוכי גנסין, חברה בוועדה, שדחתה את הטענות של מוקד הסיוע כ”מנהלת תחום עניינים מינהליים בפרקליטות המדינה”. בעקבות כך הגיש מוקד הסיוע תלונה למנכ”ל משרד המשפטים, שבה נדרש להפסיק את חברותם של חברי מחלקת הבג”צים בוועדה. פנייה זו טרם נענתה.

לפני שרצים נציגי מחלקת הבג”צים לבקש בקשות דחייה מבית המשפט העליון, ראוי שיודיעו על פרישתם מכל אותן “עבודות צדדיות” שהם ממלאים במסגרת ועדות שונות. אם לא יעשו כן מרצונם, עלולה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין להורות להם לעשות כן.

לכתבה ב TheMarker