26-08-2009

מאת: אן סוצ’יו ודנה שקד, קו לעובד

עמותת “עזר מציון” פועלת במסגרת חוק סיעוד להעברת גמלאות סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי לידי מהגרי עבודה המועסקים בענף הסיעוד. למרות הסיסמה המופיעה באתר הבית של עמותת “עזר מציון”, “אנחנו שם כשכואב”, נראה ש”עזר מציון” מתעלמת מכאבם של מהגרי העבודה.
בחודשים האחרונים נתקבלו במשרדי קו לעובד תלונות רבות ממהגרי עבודה המועסקים בתחום הסיעוד כנגד חברת הסיעוד “עזר מציון” בגין אי תשלום פיצויי פיטורים. יובהר, כי הביטוח הלאומי מעביר לידי חברות הסיעוד את כספי הפיצויים במטרה שיגיעו לידי העובדים המסיימים את עבודתם. אי העברת הכספים ליעדם נועדה, בהכרח, להעשיר את רווחיה של “עזר מציון” על חשבון העובדים. מדובר בכספי ציבור אשר מתגלגלים לכיסן של חברות הסיעוד כרווח “סמוי” וזאת, כמובן, בנוסף לרווח המובטח לחברות במסגרת מכרז הביטוח הלאומי.
חברות הסיעוד מטרפדות זה 12 שנה מכרזים של הביטוח הלאומי שנועדו להבטיח העברה של התשלומים לעובדים. בשנת 2007 התייחסה גב’ אסתר רייס, ראש תחום סיעוד בביטוח הלאומי להתנהלות חברות הסיעוד באומרה כי “כל שנה שחולפת במצב העניינים הנוכחי החברות משלשלות לכיסן 180 מליון שקלים שהן מקבלות מהביטוח הלאומי ואינן מעבירות למטפלות”.

פניות חוזרות ונשנות אל חברת הסיעוד לא נענו כלל או שחלקן נענו בשלילה. גם פניותינו לביטוח הלאומי בבקשה כי יאכפו את נהלי הביטוח הלאומי ויוודאו כי הכספים מגיעים ליעדם, לא נענו.

ס’ עבדה אצל מעסיקה החל מחודש פברואר 2007. כשמעסיקתה נפטרה בחודש נובמבר 2008, סירבה חברת “עזר מציון” לשלם לעובדת את הפיצויים המגיעים לה בטענה כי העובדת עזבה את חברת “עזר מציון” ופנתה לעבוד באמצעות חברה אחרת.

א’ עבדה אצל מעסיקתה במשך שלוש שנים. כשא’ סיימה את עבודתה בעקבות פטירת מעסיקתה בחודש ספטמבר 2008, סירבה חברת “עזר מציון” לשלם לעובדת את הפיצויים המגיעים לה בעקבות פטירת מעסיקתה בטענה כי העובדת עזבה את חברת “עזר מציון”. א’ ממתינה כמעט משנה לכספי הפיצויים הללו.

ב’ הועסקה אצל מעסיקתה במשך שמונה שנים. העובדת ביקשה לסיים את עבודתה ולחזור למולדתה ולכן התפטרה. בקשתה לקבלת פיצויים מחברת “עזר מציון” נענתה בשלילה.

למקרים המפורטים לעיל נוספו עוד כעשר תלונות מעובדים זרים המועסקים בתחום הסיעוד כנגד חברת “עזר מציון” בגין אי תשלום פיצויים. אי תשלום כספי הפיצויים לעובד הסיעודי פוגע לא רק בעובד עצמו אלא פוגע גם פגיעה ישירה במעסיק שנתבע לעיתים על ידי העובד ונאלץ לשאת בכל נטל תשלום הפיצויים.

יובהר כי מרבית פניותינו ל”עזר מציון” עסקו במהגרי עבודה אשר זכאים לתשלום פיצויי פיטורים במסגרת החוק בשל פיטוריהם או פטירת מעסיקם. אולם גם במקרים בהם העובדים התפטרו מיוזמתם הם זכאים לתשלום הפיצויים מידי חברות הסיעוד וזאת על פי “נוהל העסקת עובדים זרים על ידי ארגונים נותני שירותים במסגרת חוק ביטוח סיעוד” הקובע את חובתה של חברת הסיעוד לתשלום פיצויים לעובדי סיעוד בכל מקרה של סיום יחסי עבודה.

כל מאמצי “קו לעובד” לסייע לעובדים ולעובדות לקבל את כספי הפיצויים המגיעים להם לא נשאו פרי. ביום 26.7.09 פורסמה כתבה ב”הארץ” על כך ש”עזר מציון” שומרת לעצמה את פיצויי העובדים הזרים. הכתבה עוררה הדים רבים ובעקבותיה ובעקבות הפניות הרבות אל החברה ואל הביטוח לאומי, נתקבל ביום 11.8.2009 מכתב תגובה מחברת “עזר מציון”. במכתב הודיעה החברה כי “בימים אלו הושלם תהליך הכנת פיצויי פיטורים למהגרי העבודה המצוינים במכתבך.” מדובר על סכומים העומדים על אלפי שקלים לכל עובד.
לצערנו, תגובתה של חברת “עזר מציון” התקבלה באיחור עבור חלק מהעובדים אשר נאלצו לעזוב את ישראל ללא הפיצויים המגיעים להם מ”עזר מציון” לאחר המתנה של חודשים ארוכים.