23-06-2010

מאת: דנה ויילר-פולק, “הארץ”

בשורה לעובדים הזרים ולמעסיקיהם: בקרוב יוכלו העובדים לנסוע לבקר בארצות מוצאם גם בתקופות שבהן הם מחליפים מעסיקים. זאת בניגוד לנוהל עד כה, שאפשר לעובדים לנסוע לביקור מולדת רק בתקופת העסקתם. ברשות האוכלוסין וההגירה נעתרו לבקשת ארגוני הסיוע לשנות את הנוהל, כדי שיתאים הן לצרכי העובדים והן לצרכי המעסיקים.

בנובמבר 2009 פנו כוח לעובדים, האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד למשרד הפנים, באמצעות עו”ד ד”ר יובל לבנת מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטה תל אביב, בעניין “נוהל הטיפול באשרת כניסה חוזרת לישראל לזרים השוהים בארץ כדין ומבקשים לצאת לחו”ל ולשוב חזרה”. הפונים ביקשו לבטל תנאי המחייב עובד להציב מכתב הצהרה ממעסיק ובו התחייבות להעסיקו עם חזרתו ארצה, וכן ביקשו לקבוע כי עובדים יהיו זכאים לצאת לביקור מולדת גם בתקופה שבה הם מחליפים מעסיקים, בין מעסיק אחד למשנהו.

במכתב תשובה שהעביר מנכ”ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי, בשבוע שעבר, נכתב כי הוא החליט לאפשר את יציאת העובדים לחו”ל בתקופה שבין מעסיקים. שינוי זה יועיל רבות לעובד וכן למעסיקו – העובד יוכל לנצל את התקופה שבה הוא לא משתכר, והמעביד שיעסיקו בהמשך לא ייאלץ לסבול מהיעדרו.

יש לציין כי באשר לנוהל הצגת מכתב ממעסיק כתנאי לאישור חופשת עובד, משרד הפנים אינו החלטי בנהליו. לאחר פניית עו”ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח בעניין שונה נוהל משרד הפנים בינואר 2009 והוחלט כי עובד שיוצא מישראל לתקופה קצרה משבועיים, לא יידרש להציג “מכתב שחרור” מהמעסיק.

אלא שבחודש מאי שוב שונה הנוהל ושוב נדרש מכתב מעסיק כדי לאפשר לעובד לצאת לחופשה, ללא קשר לאורכה. הארגונים שבים ודורשים לבטל את הדרישה להצגת מכתב כתנאי למתן חופשה לעובד, אם כי טרם נענו בעניין. אם לא יקבלו תשובה, הארגונים יעתרו לבג”ץ.

“מרשי יידעוני שהופנו אליהם תלונות רבות מצד מהגרי עבודה, אשר ביקשו לצאת לחופשה בארצות מוצאם, ואילו מעסיקיהם – אשר ידעו היטב כי חתימתם נדרשת, ניצלו כוח זה על מנת לדרוש מן העובדים דרישות בלתי-חוקיות שונות”, נכתב בפניית הארגונים.

לידיעה ב”הארץ”