09-03-2013

מאת נועה שאואר, רכזת תחום חקלאות

ישנם 24,600 מהגרי עבודה בתחום החקלאות בישראל, כשרובם מגיעים מתאילנד ומתוכם 15-20 אחוז הן נשים. כמקובל בתחום החקלאות, מגיעות העובדות לישראל וממוקמות על ידי חברות כוח אדם במשקים חקלאיים מבודדים. לרוב העובדת הינה האישה היחידה במשק, שחיה בקרב קבוצת עובדים גברים.

דמיינו את החיים במסגרת עבודה מבודדת לחלוטין, למשל מושב בערבה. דמיינו בו 20 עובדי חקלאות, עובדים קרוב ל-15 שעות ביום, שגרים במחסן ענק, שלא מחולק לחדרים. בסוף יום העבודה כולם מותשים, לא בטוח שהספיקו לאכול, רק רוצים להתקלח ולהספיק לדבר – בשיחת סקייפ קצרצרה – עם המשפחה שהשאירו מאחור. כולם מתנפלים על שתי המקלחות היחידות העומדות לרשותם, מתקלחים במהירות במים הקפואים, חוטפים משהו לאכול, ופורשים לישון. עכשיו תנסו לאתר בתמונה הזאת את העובדת. היא היחידה בין 40 הגברים הללו. היא רוצה להתקלח, היא עייפה ורעבה. אולי גם היא רוצה לדבר עם המשפחה בסקייפ. אבל היא כנראה תחכה שכל הגברים יסיימו להתרחץ על מנת שלא תחשוש להתקלח. אחר כך, היא תפרוש לחדרה, במידה ויש לה חדר נפרד מהגברים. תנסה לחבר את הסקייפ במחשב, תדבר קצת עם המשפחה ותירדם.  ואז מתחילות הדפיקות בדלת. כל הלילה הם דופקים לה על דלת, שתפתח להם ותכניס אותם פנימה.

דמיינו עובדת, במשק חקלאי אחר. היא מתחילה את יום עבודתה כמו כולם אך בסביבות הצהריים קורא לה המעסיק. קצת כואב לו הגב והוא שמע וגם היה בתאילנד כדי לדעת שהתאילנדיות עושות מסאז’ מעולה. אז אם לא אכפת לה – הוא ישמח למסאז’. העובדת – מבולבלת מהסיטואציה ותלויה כמעט לחלוטין במעסיק עבור אשרת העבודה שלה – עושה את שהוא מבקש. יום למחרת גם הבן שלו מגיע ליהנות מהתרבות התאילנדית. שבוע לאחר מכן, אשתו של המעסיק מצווה על העובדת לנקות את ביתם פעם ביומיים, ללא כל קשר להיות העובדת מועסקת בתחום החקלאות. באחת הפעמים הללו, המעסיק טופח לעובדת על הישבן והעובדת מוחה על כך. “סתם בצחוק”, אומר לה המעסיק, “אל תיקחי את זה קשה”. וההמשך לצערנו, לא משאיר הרבה מקום לדמיון.

למרות שאותן נשים מגיעות באמצעות אשרת עבודה בחקלאות, אין זה ברור אם הן אכן עובדות בתחום החקלאות, או אם נעשה שימוש בויזות אלו בכדי לבצע עבודות אחרות (כגון עוזרות בית, עיסוי, עבודה בתעשיית המין). מגורי אישה בסביבה עוינת של גברים יכולים אף הם, תחת הגדרות מסוימות, להיחשב כסחר בנשים או סחר בשירותי מין. לאור התופעה של ניצול מיני, העסקה שלא כחוק בחקלאות ונשים אשר ממוקמות לבדן במשקים חקלאיים בין עובדים גברים בלבד – עלינו לפעול במהרה ובחומרה! לכן, התחלנו בפרויקט חדש אשר כל מטרתו היא לאתר את הנשים, לעזור להן וליידע אותן בזכויותיהן כנשים, לא רק כעובדות. פעילותינו בפרויקט כוללת הן עבודה עם ולמען הנשים עצמן והן מול רשויות ההגירה ומשרד התעסוקה והמסחר. אנו מקווים ומקוות כי קידום, יידוע והעלאת מודעות לנושא- הן בקרב הנשים עצמן והן מול הרשויות והציבור הישראלי- תביא למיגור התופעה ומיצוי הדין עם המעסיקים.

בחודשים הקרובים, יערך מחקר של התופעה באמצעות ראיונות עם עובדות תאילנדיות, ביקורי שטח, שותפויות עם ארגונים, מחקר אקדמי ועוד. עמותת “קו לעובד” גייסה לשורותיה מתמחה מהתכנית ללימודי הגירה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, בכדי לחקור מקרי עבר בהם הובאו נשים לישראל בחסות ויזות עבודה על מנת לספק שירותי מין לעובדים הזכרים מארצות מוצאן. במקרים הללו, קיים חשש שנשים אלו מובאות לישראל ונסחרות למטרות מין ללא ידיעתן, או מוחזקות בתנאים מדאיגים נגד רצונן.