30-08-2017

לפני שנה, ביולי 2016, המליץ פרקליט המדינה שי ניצן על הקמת יחידת חקירות ארצית בנושא תאונות עבודה בישראל, לאחר שהתריע כי “חקירת תאונות עבודה לוקה במקרים רבים בכשלים, הנובעים בעיקר מממשק עבודה לקוי בין מפקחי משרד הכלכלה לבין משטרת ישראל”.

בדצמבר שלאחריו יצאו מנהל הבטיחות התעסוקתית ומשטרת ישראל בהצהרות חגיגיות על אימוצו של נוהל עבודה משותף שנועד לדבריהם לשפר ולייעל את הליכי החקירות הפליליות לאחר תאונות באתרי הבנייה, שרובן יש להניח נגרמו כתוצאה מרשלנות בטיחותית. 

בינואר השנה, לאור העיכוב המתמשך של משרדי הממשלה בקידום פתרונות למחדלי תאונות הבניין, הצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לקריאה להקמת היחידה הארצית לחקירת תאונות עבודה ולהגדלת מספר מפקחי העבודה תוך שיפור תנאי העסקתם.

עתה מתברר כי למרות המלצותיהם הברורות של בכירי הממשל, ולמרות הצהרות המשרדים הרבות – שנה עברה והיחידה הייעודית טרם הוקמה.

כמה זמן נדרש לשר העבודה חיים כץ, ולשר לבטחון פנים גלעד ארדן, לתקצב את מה שהוגדר כעדיפות ראשונה על ידי כל הגורמים הרלוונטים בתחום? עלות ההקמה של היחידה אגב מוערכת ב–10 מיליון שקל בלבד: כ–18 תקני שוטרים ועוד כחמישה תקנים של חוקרים במשרד העבודה. כפי שמציינת לי ירון בכתבתה – “לשם השוואה, בשנה שעברה הסתכם הסכום שהמדינה משלמת לנפגעי תאונות עבודה ב–4.7 מיליארד שקל.”

הצורך הדחוף בהקמת היחידה מתבטא היטב בנתוני הפרקליטות העגומים: כמחצית בלבד מתאונות העבודה הקטלניות בענף הבניה נחקרות על-ידי משטרת ישראל בחשד לגרימת מוות ברשלנות, **וכ-11% בלבד מאותם תיקי חקירה מבשיל לכדי כתבי אישום**.

תמונה חמורה עוד יותר נקבל אודות טיפול המשטרה בתאונות עבודה קשות בענף הבניה. בהתבסס על הנתונים שהובאו בדוח מרכז המחקר של הכנסת לפני שנה, כ-78% מתאונות העבודה בגינן מקבלת המשטרה תלונות/קריאות (אשר יש להניח כי מדובר בתאונות בדרגות פציעה קשות) **לא זוכות לכל חקירה פלילית על-ידי המשטרה**. כך בין השנים 2011-2015, פתחה המשטרה 803 תיקים של תאונות עבודה בענף הבניה (ת.ע), שהוגדרו כלא פליליים, קרי לא נפתחה בהם חקירה! לעומת 222 בלבד של תיקי חקירה פליליים (פ.א) של תאונות עבודה בענף הבניה.

מהמעט של תאונות העבודה שבגינן נפתחו חקירות פליליות, מחציתם(!) נגנז מהטעמים של חוסר ראיות (65% מהתיקים שנגנזו בין השנים 2010-2015 לפי מידע שמסרה המשטרה), בשל חוסר עניין לציבור (כ25% מהתיקים הגנוזים), ו/או כי העבריין לא נודע (כ-10% מהתיקים הגנוזים). כך ב-13.5% בלבד מהתיקים שהועברו לפרקליטות בשנים 2010 עד לפברואר 2016, הוגשו כתבי אישום (20 תיקים). ואילו בכ-23% מהתיקים טרם התקבלה החלטה בעניינם, רוב אותם תיקים (33 מתוך 34 התיקים) נפתחו משנת 2014 ואילך.

והיכן עומדות החקירות של תאונות העבודה בבניין מהשנתיים האחרונות?
_________
דיווחה של לי ירון מהבוקר, עיתון הארץ