25-02-2014

דו”ח “עבודה שחורה – כסף שחור” אותו פרסם ארגון “קו לעובד” בשנת 2013, מציג נתונים על התפתחות והיקף תופעת גביית דמי התיווך ממהגרי העבודה בענף הסיעוד. הדו”ח כולל סקר שערך ארגון קו לעובד בדרך גובה דמי התיווך שנגבו מן העובדים, המעיד על שמדובר בסכומים של אלפי דולרים ששולמו על ידי כל עובד סיעוד לחברות פרטיות, בניגוד לחוק.

למרות שגביית דמי התיווך אינה חוקית לכשעצמה, דמי התיווך הגבוהים נגבים מן העובדים כדבר שבשגרה, וכך הפכו העובדים עצמם למוצר בעל תו מחיר. כל עוד החלפתם של עובדים זרים ותיקים בחדשים מתאפשרת באופן חוקי, ומוסיפה להיות רווחית עבור חברות כח האדם, אין לצפות לשינוי בלחצים שאותן חברות מפעילות כדי שיתאפשר להן להמשיך ולהכניס עובדים זרים חדשים.

מתוך הדו”ח:

“הסכומים הגבוהים שעל עובד זר לשלם על-מנת “לרכוש” את אשרת העבודה הם סכומי עתק במונחים של כלכלת ארץ מוצאם. על מנת להשיגם נזקקים העובדים להלוואות בריבית גבוהה. כדי להחזיר את הסכומים שלוו, נדרשים העובדים לתקופת עבודה רצופה של שנה עד שנתיים, במהלכה שולחים מידי חודש את שכרם למשפחתם בארץ המוצא. מרבית הסכום הנשלח משמש להחזר ההלוואה, כאשר היתרה משמשת לקיום היומיומי של בני המשפחה בחו”ל. במהלך תקופת החזר ההלוואה יעשו רבים מעובדי הסיעוד כל שביכולתם על מנת לשמור על מקום עבודתם, לעיתים גם במחיר של ניצול קשה ואף אלימות מינית ופיזית. רבות מעובדות הסיעוד הפונות ל”קו לעובד” בתלונות קשות על תנאי עבודה מחפירים בשנתן הראשונה בארץ, חוששות לעזוב את מקום העבודה. הן בשל איומים שיגורשו מן הארץ, מצד המעסיקים וחברות כח האדם כאחד, והן בשל לחצים מבני המשפחה בארץ המוצא שלא לסכן את מקור הכנסה שיבטיח את החזר החוב. העובדות, המבועתות מהאפשרות שיידרשו לעזוב את ישראל טרם שילמו את חובן, “מעדיפות” להמשיך לעבוד בתנאי עבודה קשים, מנצלים ואף אלימים”

לקריאת הדו”ח המלא – קישור