22-04-2010

מאת: ראאד אבו יוסף, יועץ לענייני בטיחות, “קו לעובד”

עובדה ידועה לכול היא כי צבעים מסוימים עלולים להיות רעילים. הורים לפעוטות וילדים בודקים היטב האם הצעצוע אותו הם קונים אינו רעיל ובטוח לשימוש. כל צבע שונה במרכיבו וכך גם השפעתו על גוף האדם. הצבעים בהם משתמשים לצביעת זכוכית מכילים שיעור גבוה של תחמוצת, עופרת וחומרים רעילים נוספים ששימושם הופך את הצבע למבריק.
ק, פועל פלסטיני מכפר קסרה שבאזור שכם, מועסק שלוש שנים בהתנחלות מעלה אפרים שבבקעה ביצור חלקי זכוכית צבעוניים המיוצאים למפעלי צעצועים באירופה. כתוצאה מחשיפה לחומרים רעילים במפעל, סובל ק, מזה כשנתיים ממחלות שונות, כשאחת מהן פגעה בכושר יכולתו ללכת. כמו כן סובל ק, מאמנזיה ומתופעות נוירולוגיות נוספות.
ק. קיבל טיפול רפואי אצל רופאים פלסטיניים שלא הצליחו לסייע לו והוא סובל עד היום מכאבים חזקים.
העבודה במפעל בו מועסק ק, ועשרה פועלים פלשתינים נוספים, מחייבת שימוש באמצעי מיגון ובטיחות מיוחדים כגון מסיכות, כפפות מגן ועוד. ק. וחבריו הנמצאים במגע ישיר עם הצבע, אינם זוכים כלל לאמצעי מיגון וכתוצאה מכך סובלים מתופעות שונות כגון קוצר נשימה, איבוד תיאבון ופצעים בפה.

הישראלים עזבו את המפעל
במפעל מועסקים גם עובדים ישראלים, אך הם מועסקים במחלקות שונות מחבריהם הפלשתינים. הישראלים, למרבה הפלא, זוכים לאמצעי מיגון. לפני כשנה, בוצעו בדיקות של רמת הזיהום במפעל, נלקחו בדיקות דם מכלל הפועלים, אך בניגוד לפועלים הישראלים, הפועלים הפלסטיניים מעולם לא קיבלו את תוצאות הבדיקות.
ק. מספר כי אחת הפועלות הישראליות פנתה אליו וייעצה לו לעזוב את העבודה במפעל כי לדבריה “המפעל הזה הורג אותנו”. ק. הבין כי נודעו לעובדת עובדות המוכיחות את הסכנה הטמונה בהמשך העבודה במפעל, ולפיכך עזבה, ביחד עם פועלים ישראלים אחרים, את עבודתה.

תופעה שכיחה
במפעל זה, כמו במפעלים ישראלים רבים ברחבי הגדה, העובדים הפלסטינים לא זוכים לתנאי בטיחות הולמים ואינם יודעים עם אילו חומרים מסוכנים הם עובדים. לו היו מודעים העובדים לסכנות אליהן הם חשופים הייתה עומדת גם בפניהם האפשרות לקום ולעזוב את המפעל.