11-09-2017

בכתבת Ynet החולקת פרטים אישיים מחייו של המנוח נכתב כי “מאז שעות הלילה מסתגרת משפחת איליושונוק מלוד בביתה, אז הגיעה הבשורה המרה על מותו של אבי המשפחה, סרגיי, בתאונת עבודה בכביש 6. רק לפני חודשיים חגג סרגיי יום הולדת 45, וכעת הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים: אנה בת 21, אירנה בת 22 ודניאל בן 15 – מתאגרף צעיר ומוכשר שזכה לתמיכתו העמוקה של אביו”. (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5015042,00.html)

מפרטי התאונה הידועים עד כה עולה כי סמוך לשעה חצות בליל אמש, איליושונוק שעבד מטעם חברת סולל בונה בעבודות תחזוק על כביש 6, מתח סרט סימון בנתיב העבודה בזמן שנהג המשאית שלא הבחין בו נסע לאחור ודרס אותו למוות. מדוברות המשטרה נמסר כי שוטרים הגיעו למקום ופתחו בחקירה, ממנה עלה כי מדובר באתר עבודות בכביש, ונהג המשאית והמנוח עובדים במקום. עוד נמסר כי הועבר דיווח לחוקר תאונות עבודה במינהל הבטיחות.

מתחילת השנה הנוכחית התרחשו ארבע תאונות דריסה נוספות: שתיים הסתיימו בפציעה קשה של עובדים (9.4 בבאר שבע / 26.1 בכביש 77) ושתיים קטלניות בהן נהרגו העובדים: מוחמד פהמי מחאג’נה מאום אל פאחם (17.08 בכביש 531 –https://goo.gl/VwABeS), ומאג’ד זידאני מטמרה (24.2 בקיבוץ גילון –https://goo.gl/zRSgxn). התאונה מליל אמש היא התאונה *החמישית* השנה כתוצאה מדריסה של כלי רכב כבד באתר עבודה. יחד עם זאת, מינהל הבטיחות דובק בעמדתו ואינו כולל את תאונות הדריסה הרבות תחת מוטת אחריותו, בטענה כי אין מדובר בתחום הסדרת הבטיחות בעבודה אלא בתחום עבירות תנועה.

עמדה זו מקוממת ותמוהה שכן התנהלות ותנועה של כלי רכב, וכלי רכב כבדים במיוחד, הינה חלק אינטגרלי משגרת העבודות באתרים, והסדרת פעילותם כרוכה ישירות בדאגה לבטיחות העובדים בתוכם. יתרה מכך, סיווג תאונות עבודה כתאונות דרכים אינו פוטר את המינהל מחובתו להטיל צו סגירה, לברר את נסיבות התאונה ולפקח על תנאי הבטיחות במקום. תאונות עבודה המתרחשות בתוך אתרי העבודה, הנגרמות על-ידי כלי רכב תחבורתי או ציוד מכני הנדסי (צמ”ה), אינן שוללות כלל וכלל קיומם של ליקויי בטיחות אשר יתכן וגרמו לתאונה, וכי רק בירור של המינהל יכול לאשש או לשלול מסקנה זו. המינהל מחויב לפיכך במקרים מעין אלו, לבדוק באם האתר התנהל לפי תוכנית בטיחות הולמת המספקת מענה הולם לכלל הסיכונים, כמו לדוגמה האם הובטחה תנועה בטוחה לכלי רכב ולצמ”ה בתוך אתר העבודה (במקרים של דריסה), והאם רכבים אלה צויידו באמצעים המצמצמים סיכויי ההיפגעות של העובדים, ובאם ההוראות ונהלי הבטיחות יושמו בפועל.

היעדר בירור מצד המינהל של תאונות אלו משמעו שהפן הבטיחותי וההתנהלות הבטיחותית בתוך האתר, אשר יתכן וגרמו להתרחשות התאונה, לא ייבדקו. זוהי התנערות בוטה של המינהל מחובתו שנקבעה בחוק לברר ולחקור את תאונות העבודה, לפקח על תנאי הבטיחות באתרים בהם התרחשו, ולהפיק לקחים על-מנת להתאים את הנהלים והרגולציה באופן שימנע את הישנותן. בנוסף, החובה לסגור אתר עבודה ולפקח על תנאי הבטיחות בו בלעדית למינהל, ולא קיימת רשות מינהלית נוספת (לא משרד התחבורה, ואף לא המשטרה) אשר בסמכותה ובמומחיותה לפקח על תנאי הבטיחות של העובדים.

סרגיי איליושונוק הינו ההרוג ה-24 בתאונות בניין ותשתיות מתחילת השנה. 155 עובדי בניין נוספים נפצעו השנה באורח קשה עד בינוני בתאונות עבודה – פציעות שמשמעותן לא פעם נכות לחיים, אובדן כושר עבודה, צלקות, טראומה ושיקום ממושך. עד מתי נמשיך לספור? תחת הניסיון לחמוק ולצמצם את מוטת האחריות של מינהל הבטיחות, על שר העבודה ומשרדו להתעשת ולהגדיל באופן מיידי את משאבי הפיקוח הדלים, כך שיוכל המינהל למלא את תפקידו בהגנה על חייהם ושלומם של העובדים בענף הבניין המופקר.

בתמונה: סרגיי איליושונוק זכרונו לברכה, באדיבות המשפחה לאתר ווינט:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5015042,00.html