01-10-2007

מאת: מרב דוד, מעריב nrg

הם עומדים בחוץ בכל מזג-אוויר, עושים הכל כדי להגן על חיינו, נפצעים ואף מקריבים את חייהם, בזמן שעל הזכויות הבסיסיות שלהם איש אינו מגן. אבל החל מאתמול החגיגה של המעסיקים העושקים נגמרה, והמאבטחים יכולים לרשום לעצמם ניצחון קטן וצודק. הוועדה שמעניקה רישיונות לשירותי שמירה הודיעה כי היא מתנה את חידוש הרישיון השנתי של כל חברות האבטחה בכך שהן ישלמו לעובדיהן פנסיה וזכויות סוציאליות נוספות.

בחברות הקבלן מצפצפים כבר שנים על חוקי העבודה בישראל. לא מדובר על מותרות או מתנות לחג, אפילו על זכויות בסיסיות לעובדים לא שמעו שם, ועל-כך יוכל להעיד כמעט כל מאבטח או עובד ניקיון. הניסיונות לאכוף על החברות האלה את החוק בשיטות המסורתיות, כמו פנייה לאגף האכיפה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה או פנייה לבית הדין לעבודה, התבררו במקרים רבים כלא יעילות.

כדי לנסות ולהתגבר על הניצול המתמשך, חיפשו בארגונים העוסקים בזכויות עובדים אין ספור שיטות יצירתיות כדי להכריח את החברות העברייניות לשמור על זכויותיהם של העובדים שאינם מקבלים שכר כחוק.

אתמול נרשמה תפנית משמעותית במאבק המתמשך, כאשר הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה של משרד המשפטים הודיעה כי היא מתנה את חידוש הרישיון השנתי של כל חברות האבטחה בכך שהן ישלמו לעובדיהן פנסיה וזכויות סוציאליות נוספות. ההשלכות במקרה הזה חמורות, כיוון שחברת אבטחה שרישיונה לא יחודש, לא תוכל לקבל רישיונות לנשק עבור המאבטחים המועסקים אצלה.

התפנית: רצח המאבטח בחולון

עד לפני שנתיים חברות שעברו על חוקי העבודה ואף הוגשו נגדן כתבי אישום פליליים, חידשו את רישיונן ללא קושי. אולם לפני כשנתיים פנתה לוועדה עמותת “קו לעובד”, שהגישה מסמכים רבים שהוכיחו כי חברת “השמירה”, אחת הגדולות בארץ, מבצעת עבירות על חוקי העבודה באופן שיטתי.

הוועדה לא מיהרה לנקוט בצעדים נגד החברה שסרחה,עד שבינואר האחרון, אחרי פנייה נוספת מצד “קו לעובד” הפעם יחד עם חברת הכנסת שלי יחימוביץ’, החליטה הוועדה להתנות את חידוש הרישיון של חברת השמירה לשנת 2008 בכך שתוכיח כי שילמה לכל העובדים שלה פנסיה.

עד כה סירבה ועדת הרישיונות לקבל החלטה גורפת שתחייב את כל חברות השמירה בישראל, אך היא שינתה את דעתה בעקבות מותו הטראגי של המאבטח יום-טוב דואק, שנרצח בזמן שוד מזוין בסניף “חצי חינם” בחולון. אחרי מותו של דואק פנתה אלמנתו טובה ליחימוביץ’, וסיפרה כי חברת האבטחה שהעסיקה אותו לא הפרישה עבורו כספים לקרן הפנסיה, ובשל כך נותרה המשפחה חסרת כל.

המקרה הוכיח כי פנסיה משמשת אדם לא רק כדי להבטיח רמת חיים מינימלית אחרי גיל הפרישה, אלא גם משמשת רשת ביטחון למשפחה במקרה של מוות או אובדן כושר עבודה. מאבטחים חשופים כל העת לאירועים אלימים שמסכנים אותם, ולכן רשת הביטחון הזו חיונית להם אפילו יותר מעובדים במקצועות אחרים.

אתמול הודיעה הוועדה כי פנתה לכל חברות השמירה בישראל בדרישה שיעבירו לה מידע על עמידתן בחוקי העבודה, לקראת חידוש הרישיונות לשנת 2008. יש לציין שההחלטה עדיין צריכה לעבור את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

“הוועדה קיבלה החלטה חשובה וראויה אשר תסייע למאבק בעושק ובניצול של שומרים ומאבטחים”, אמרה בתגובה חברת הכנסת יחימוביץ’. “עד כה היתה המדינה שותפה לעבריינות המונית על חוקי העבודה, בכך שלא תבעה מהחברות לשמור על החוק כתנאי לחידוש הרישיון”.

עו”ד ערן גולן מעמותת “קו לעובד”, שיזם את הפנייה הראשונה לוועדת הרישיונות, סיפר על ההליכים נגד החברות. “בעקבות פנייה שלנו הוועדה כבר החליטה להזמין לשימועים חמש חברות, בהן ‘מודיעין אזרחי’, ‘שלג לבן’ ו’מיקוד'”, אמר. “לאור ההפרה הסיטונאית של זכויות עובדים בענף השמירה, לא ייתכן שהמדינה תיתן רישיון למי שמפרים בגלוי את זכויות העובדים שלהם”.

רקע: עבדים עם נשק

המאבטחים עומדים לעתים 14 שעות ביום תמורת שכר מינימום, וללא זכויות סוציאליות. מנהלי חברות טוענים שגם לממשלה יש אחריות .

כ-100 אלף מאבטחים ושומרים מועסקים כיום ב-400-500 חברות קבלן שמספקות שירותי אבטחה, מתוכן 20 חברות גדולות. בחברות הגדולות נוהגים לכנות את מנהלי החברות הקטנות “חאפרים”, וטוענים כי הן אלה שאחראיות להיקף ההפרות הנרחב של חוקי עבודה בשוק חברות השמירה.

בחברות הגדולות מאשימים את החברות הקטנות בכך ש”שברו את השוק” כשניגשו למכרזים, הציעו סכומים נמוכים מאוד, זכו, אבל לא הצליחו לשלם למאבטחים שכר כחוק בשל המכרזים.

הבעיה היא שגם החברות הגדולות החלו להציע במכרזים סכומים נמוכים, ונוצר מצב שבו לא ניתן כמעט למצוא מאבטח בישראל שמשלמים לו שכר ואת כל הזכויות הסוציאליות על-פי החוק. מצד שני, בחברות האבטחה הגדולות יש מי שטוען דווקא כי מי שהמציאה את השיטה ושברה את השוק היתה חברת “השמירה”.

במצב שנוצר נאלצים המאבטחים לעבוד לעתים 14 ו-15 שעות ביום, תמורת שכר מינימום ובלי לקבל תנאים סוציאליים בסיסיים או שעות נוספות, ובמרבית המקרים גם בלי לקבל אפילו כיסא.

כך או כך, מנהלי חברות רבים מסכימים שהמצב בלתי אפשרי, אבל טוענים שמכיוון וחלק גדול מהמאבטחים מועסקים במגזר הציבורי, גם לממשלה יש אחריות. הבעיה היא שגם כיום עדיין קיימים במגזר הציבורי מכרזים כאלה המכונים “מכרזי הפסד”.