17-03-2008

מאת: מיטל יסעור-בית אור, Ynet

בעמותת “רופאים לזכויות אדם” הגיעו למצב של קריסה, שאותו הם הופכים בגלוי לצעד מחאה. זרם המטופלים במרפאה לפליטים בדרום תל-אביב גובר כל העת, והם חשים שזה הזמן להפסיק להחליף את המדינה – ללא תקציב ותנאים הולמים: “היום אנחנו עלולים לעשות יותר נזק מתועלת. זה כמו לתת פלסטר למי שנקטעה לו היד” .

אלפי פליטים ומבקשי מקלט בישראל יישארו ללא מענה רפואי החל בשבוע הבא. בעמותת “רופאים לזכויות אדם” החליטו לסגור מרפאה בדרום תל-אביב שבה מתנדבים רופאים, ומעניקה שירות ללא תשלום לפליטים, למהגרי עבודה ולתושבים חוזרים שבתקופה הראשונה לחזרתם לארץ לא נכללו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

הארגון פנה במכתב לשר הבריאות, יעקב בן-יזרי (הגמלאים) ובו כתב: “מרפאה של מתנדבים, בתקציב דל, אינה יכולה, אינה רוצה ולא ראוי שתהווה תחליף למענה ממלכתי הולם. אין בידינו לספק אבחון וטיפול הולמים, ואין בידינו לספק טיפול, המצוי בבתי החולים בלבד.

“מעבר לצורך בלקיחת אחריות ציבורית, הרי שהפעלתה של המרפאה הפתוחה בימים אלה, בהם מאות פליטים ומבקשי מקלט מתדפקים על דלתותינו, גובלת בחוסר אחריות מצידנו”.

מנתוני העמותה עולה כי העומס על המרפאה גדל ב-70 אחוז בשנה האחרונה, וכיום היא משרתת מספר רב של פליטים מסודן, מאריתריאה ומחוף-השנהב. ב-2007 טיפלה המרפאה ב-504 מטופלים בממוצע מדי חודש, לעומת 301 חולים בחודש ב-2006.

מראשית 2008 גדלו המספרים בשיעור חד יותר. מנהלת המרפאה, נעה קאופמן, העריכה כי כיום מטופלים 800 בני אדם מדי חודש. חלקם של הילדים בקרב המטופלים גדל פי שלושה בשנה החולפת.

“זה זמן רב אנחנו מרגישים שאנו עושים את העבודה של המדינה”, אמרה קאופמן בשיחה עם ynet, והסבירה שתחושה זו התחדדה באחרונה והביאה להחלטה הקיצונית על סגירת המרפאה. “אפילו מרפאות לשחפת ולמחלות מין של משרד הבריאות התחילו להגביל את מספר המטופלים ולהציב תנאים שונים”.

“להעיר את שר הבריאות משנתו”
אחד המטופלים במרפאה הוא פליט בן 18 מאריתריאה. “מדובר בחולה סוכרת שזקוק לאינסולין”, סיפרה קאופמן. “יש לנו תרופה שנשמרה במקרר, אבל היא תיגמר בתוך שבוע. אנחנו נשאיר אדם כזה בלי טיפול. היה לנו בעבר מקרה, שבו מת אדם שלא השיג טיפול לסוכרת. נדמה שאין מקרים כאלו במדינה ישראל, אבל מתברר שיש”.

מטופל אחר במרפאה הוא פליט מחוף-השנהב, כבן 30. חיילים מצרים ירו בידו בעת שחצה את הגבול לישראל. הוא נותח בבית-החולים “סורוקה” בבאר-שבע, ועבר ניתוח השתלת עור, אך הפצע בידו הזדהם לאחר השחרור. הוא טופל ב”איכילוב” בתל-אביב, וכיום עובר טיפולי פיזיותרפיה במרפאת “רופאים לזכויות אדם”. נראה כי יישאר משותק בידו.

“בגלל שזו המרפאה היחידה מסוגה בארץ אנחנו מטפלים בהכל – משפעת ועד לאיידס. יש לנו מטופלים שנורו בגבול, יש חולי צהבת וישנם ילדים שאנחנו קונים להם תרופות לאפילפסיה”, אמרה קאופמן.

מטופל כזה הוא ילד בן 13 שהגיע עם אביו מאריתריאה. הילד חולה אפילפסיה, וחווה התקף במקלט לפליטים שבו הוא שוהה. לאחר שטופל ב”איכילוב” הגיע למעקב במרפאת העמותה. כדי למנוע התקפים נוספים, הוא זקוק לתרופות שעולות מאה שקל מדי חודש. בשל חומרת המקרה, “רופאים לזכויות אדם” ממנת את התרופות הדרושות.
קאופמן: “הצעד קשה מאוד לרופאים וגם לנו. אבל המחשבה היא שהיום אנחנו עלולים לעשות יותר נזק מתועלת. זה כמו לתת פלסטר למי שנקטעה לו היד”.

מנכ”ל “רופאים לזכויות אדם”, הדס זיו: “המצב שבו משרד הבריאות רואה בנו שותף בכיר במניעת התפרצות מחלות בקרב הפליטים איננו מתקבל על הדעת. כולי תקווה שסגירת המרפאה, שהיא פועל יוצא של קריסתה מחד גיסא, וצעד מחאה מאידך גיסא, יעיר את שר הבריאות משנתו ויגרום לו לקבל אחריות על בריאותם של הפליטים”.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: “במדינת ישראל זכאי כל תושב ואזרח למלוא הטיפול הרפואי. מי שאינו תושב ומי שאינו אזרח המגיע לארץ, אמור לרכוש לעצמו ביטוח רפואי בחברות ביטוח פרטיות ומכספו. קבוצת האנשים השוהים בארץ באופן לא חוקי אינה מבוטחת ואינה זכאית לטיפול רפואי על פי חוק.

“כדי להקטין ככל שניתן את הפגיעה בשוהים הלא חוקיים ומסיבות הומניטריות קבע המחוקק והנחה משרד הבריאות את המערכת הרפואית להקפיד על שני עקרונות: כל טיפול דחוף יבוצע מיידית לכל אדם גם בהעדר ביטוח ואמצעי תשלום וזאת כולל בחדרי מיון או בכל מקום אחר. קבע בחוק ביטוח מיוחד לילדי עובדים זרים גם אם הם נמצאים כאן באופן לא חוקי וזאת כדי להבטיח לילדים חיסונים וטיפול על פי הצורך בלי כל קשר לחוקיות שהייתם”.