15-12-2010

מאת: אהוד עין-גיל, מתנדב

לפעמים מקרה של עובד אחר מלמד על מגוון הבעיות שבהם נתקלים מבקשי מקלט שנפצעו בעבודה.

ב-2 בספטמבר התייצב אצלנו מבקש מקלט מאריתריאה, שהתקבל לעבודה במסעדה בקיסריה (צפונית לחדרה, כנדרש בעבר על פי “נוהל גדרה-חדרה”) וביום השלישי לעבודתו נפצע ושבר את ידו. הוא נשלח לטיפול בבית החולים הלל יפה בחדרה, אך הניתוח והקיבוע של השבר לא עלו יפה והעובד זקוק לניתוח נוסף – ובינתיים לטיפולי פיזיותרפיה.
הצעד הראשון הוא להשיג את הכרת הביטוח הלאומי בפגיעה כתאונת עבודה. הכרה כזאת מספקת כיסוי לכל הטיפולים הרפואיים הנחוצים. המעסיק מילא את טופס התביעה, ובכך סלל את הדרך להכרה מהירה של הביטוח הלאומי. אבל כאן החל העובד להיתקל במכשולים.

עובדים זרים הנפגעים בעבודה ומקבלים את הכרת הביטוח הלאומי מתבקשים לבחור באיזו קופת חולים יקבלו את המשך הטיפול הרפואי. העובד נשלח אל מרפאת תאונות של שירותי בריאות כללית, ברחוב זמנהוף בתל אביב, אך שם סירבו לקבלו על סמך אישור ההכרה של הביטוח הלאומי, גם לאחר שחתם על הצהרה שברצונו לקבל את המשך הטיפול ב”כללית”. הוא נדרש להחתים גם את מעסיקו על הצהרה.

התקשרתי אל שלומי יצחק, מרכז גמלאות בכיר בביטוח הלאומי בירושלים, והוא הופתע לשמוע על הדרישה החריגה. הוא עצמו התקשר אל מרפאת זמנהוף, ולאחר שהבהיר למנהלת מרפאת התאונות כי הביטוח הלאומי, כמי שחתום על הסכם עם ה”כללית”, אינו זקוק להצהרת המעסיק ויכסה את כל הוצאות הטיפול גם בלעדיה, עדיין סירבה זו לקבל את העובד לטיפול, והפנתה את איש הביטוח הלאומי אל מנהל מדור תאונות ב”כללית”, שלמה שטיינרייך.

שטיינרייך הסכים שדרישת זמנהוף אינה חיונית, אך כדי לזרז את הטיפול בעובד היפנה אותו ישירות לטיפול פיזיותרפי במרכז הרפואי “רעות” ביד אליהו; לביקורת אורתופד בבית החולים איכילוב בתל אביב (במקום הלל יפה בחדרה); ולהמשך טיפול רפואי וקבלת תעודה רפואית לנפגע עבודה, הנדרשת על ידי הביטוח הלאומי, למרפאת המחוזית של ה”כללית” ביפו.

ב-22 בנובמבר התקבל בקו לעובד מכתב משלומי יצחק, איש הביטוח הלאומי, וזה לשונו: “מצורפת בזה הוראה שיצאה לסניפי ‘שירותי בריאות כללית’ על ידי ההנהלה הראשית בעקבות פנייתך. כולי תקווה שנפגעי עבודה לא יצטרכו יותר להחתים את המעסיק על טופס ההצהרה. מודה אני לך על שהבאת נקודה זו לידיעתי”.

וזה נוסח ההנחיה שהועברה לסניפי ה”כללית”: “מצורפת בזה התכתבות עם ביטוח לאומי וקו לעובד בעניין טיפול רפואי לנפגעי עבודה עובדים זרים. אני חוזר ומזכיר את ההנחיות: …כאשר יש אישור הכרה, ובאישור לא נרשמה הקופה שבחר בה הנפגע, עליו להצהיר [באיזו קופה הוא בוחר]. אין לבקש הצהרות מהמעסיק”.

בינתיים הוכרו לעובד 91 ימי אי כושר לעבוד, שתמורתם קיבל דמי פגיעה, והוא הוזמן לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי לקביעת דרגת נכות מעבודה.