01-05-2019

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab
מעיקרי הדו”ח: שנת 2018 אופיינה בעלייה חדה במספר מהגרי העבודה והעובדים הפלסטינים העובדים בישראל: מספר מהגרי העבודה בהיתר עומד כיום על 98,214 – עלייה של 11% בהשוואה ל-2017. זוהי העלייה הגדולה ביותר במספר מהגרי העבודה בעשור האחרון. מספר ההיתרים לעובדים פלסטינים  בשנה החולפת עמד על כ-97,000 ושיקף עלייה של למעלה מ-17% לעומת מספר ההיתרים ב-2017. מספר שיא לעשור האחרון, ועלייה של כ-300% לעומת תחילת העשור. העלייה במספר הלא-ישראלים בשוק העבודה, אינה מלווה בשיפור תנאיהם. השנה עמד שכר הברוטו הממוצע לעובד ישראלי על 10,609 ₪ לחודש, בשעה בה שכר הברוטו הממוצע לעובד שאיננו ישראלי עמד על 6,476 ₪. 23% מהעובדים במשק הינם שעתיים, מחציתם מרוויחים עד 4000 ₪.

מרבית העובדות והעובדים שמגיעים לישראל משלמים בשביל הזכות לעבוד כאן. כ-50% מהעובדים פלסטינים משלמים דמי תיווך בעלות של כ-2000-3000 ₪ לחודש, הרפורמה אשר תאפשר לפתור את המצב ואת כבילתם למעסיק, תקועה. מרבית עובדות ועובדי הסיעוד משלמים דמי תיווך בסכומים שנעים בין 4000$-13,000$. השנה נחתם הסכם בילטראלי שאמור לפתור את המצב עבור העובדות הפילפינים, אך טרם החל לפעול, והוא חל רק על 36% מהעובדות.

אם לא די בכך המדינה מוצאת דרכים לגזול בירוקרטית עוד כספים מהעובדים, כך ניתן לראות בסוגיות העקרוניות שעסקנו בהם השנה, בבג”צ וערכאות משפטיות נוספות: העובדים הפלסטינים מפרישים כסף לפנסיה, אך לא מקבלים ביטוח פנסיוני בפועל. גם דמי המחלה הם זכות סוציאלית שבפועל נשללת מהם, וכספיהם נותרו בידי המדינה במשך עשורים, וכעת המדינה מתנערת לחלוטין מזכות זו. גם ממבקשי המקלט נגזלים כספיהם. חוק הפיקדון מוריד להם חמישית מהשכר עבור פיקדון עתידי בכדי לעודד את עזיבתם – אך המדינה לא אוכפת את החוק, ורבים מהכספים נגזלים – מנוכים משכר העובדים אך לא מגיעים אליהם. מקרה נוסף ניתן לראות בקרב מהגרי העבודה מתאילנד, לפי החוק חובה על המעסיקים לשלם להם את כספי הפנסיה שלהם, 516 שקלים לחודש, אך בפועל זה לא קורה, והתקנות שהובאו לכנסת בנושא ממוסמסות בשם הלחץ של הלובי החקלאי.

כך קורה שישראל מביאה מהגרי עבודה, ועובדים פלסטינים, להם היא זקוקה, אך מאפשרת ומוצאת את כל הדרכים בכדי לגזול את פרנסתם המועטה.