27-02-2018

א’ עובד בסיעוד בארץ במשך מעל שנתיים. כמו יתר מהגרי העבודה בסיעוד, הוא נאלץ לשלם דמי תיווך שערורייתיים תמורת היכולת להתפרנס כאן – לא פחות ולא יותר מ15,000$. את הסכום הזה הוא הצליח לשלם רק לאחר שלקח הלוואות רבות, שרק לאחרונה הצליח להחזיר.

בחודש נובמבר, א’ יצא לחופשת מולדת בהודו.  במהלך החופשה החלו סימנים של נפיחות בצווארו.  לפני שחזר לארץ בינואר נפגש עם רופא בהודו, שבישר לו שמצבו הרפואי מורכב. א’ חזר לארץ ונאלץ לבשר למעסיקו הנוכחי שבתקופה הקרובה ייאלץ להיות פחות זמין עבורו, בגלל מצבו הרפואי, ואי לכך התפטר מעבודתו.

כעבור חודש, לאחר סדרת בדיקות, א’ קיבל הפנייה לניתוח פולשני במיוחד. עקב כך, ועקב עצת רופא המשפחה שלו, החליט שהוא רוצה לעבור את הניתוח בהודו, בחיק משפחתו, ולהחלים לצדם.

א’ פנה למשרד הפנים בבקשה לקבל אשרת כניסה חוזרת, וקיבל סירוב, זאת למרות העובדה שנותר לו זמן רב למיצוי האשרה שלו. משרד הפנים טען, בניגוד לחוק, כי הוא צריך את הסכמת חברת כוח האדם כדי לתת לו אשרה זו.

א’ פנה ללשכה של חברת כוח האדם, אבל הם סירבו לתת לו עזרה מאחר והמעסיק הקודם שלו החליף לשכה. בשלב הזה א’ הגיע ל”קו לעובד” וביקש את עזרתנו. עם מכתב חדש בידו ניגש למשרד הפנים בשנית, ו*שוב* סורב. א’ החליט לפנות שוב ללשכה, והם הסכימו לנסח לו מכתב שבו הם מתחייבים להעסיקו מחדש לאחר חזרתו מהניתוח, ובבקשה להעניק לו את האשרה.

לאחר כל המאמצים האלה, סורב א’ בפעם השלישית על ידי משרד הפנים. הנימוק שלהם? הם טענו שעליו לשוב לארץ לאחר הניתוח דרך חברת כוח אדם אחרת – זאת למרות שהאשרה הנוכחית שלו אינה קרובה למיצוי, והעובדה שבטח ייאלץ לשלם מחדש את דמי התיווך הגבוהים לחברת כוח האדם האחרת שדרכה היה חוזר.

בשבוע שעבר, ב22.2, פנינו למשרד הפנים מטעמו, והפצרנו בהם לתת לו את אשרת הכניסה החוזרת. הצדק הושג, וניצחנו – א’ ניצח! הוא יוכל לעבור את הניתוח ואת ההחלמה בביתו, עם משפחתו, בלי לדאוג משלילת פרנסתו.