09-01-2014

ישיבת “הועדה לפתרון בעיית העובדים הזרים” בחודש שעבר זומנה בעקבות דו”ח כשלים בטיפול הביטוח הלאומי בעובדים שאינם ישראלים” שפורסם על ידי עמותת “קו לעובד”. הישיבה נערכה בהשתתפות מנכ”ל הביטוח הלאומי, וכן נציגים ממשרד האוצר, משרד הפנים ונציג משרד הבריאות. עוד נכחו בישיבה  נציגי עמותת “קו לעובד”, “רופאים לזכויות אדם”, “א.ס.ף” ו”כן לזקן”. וכן ח”כ משה מזרחי ויושבת ראש הועדה, ח”כ מיכל רוזין.

נציגי “קו לעובד” תיארו בפני הועדה את הסחבת במתן טיפולים רפואיים לנפגעי עבודה, שמובילה לעיתים  להחמרת המצב הרפואי. כמו כן תיארו את היעדר יכולת מערכת המחשוב של הביטוח הלאומי לזהות מספרי דרכון או מספרי אשרות של מבקשי מקלט ומהגרים, ובכך אלו נאלצים לפנות פיזית למשרדי הביטוח הלאומי לשם קבלת עדכונים על הטיפול בתביעותיהם. עוד תוארו בפני נציגי הביטוח הלאומי ההבדלים בטיפול בתביעות מהגרים ופליטים בסניפי המוסדות השונים ברחבי הארץ, אשר רובם, למעט סניפי ת”א ויפו, אינם מסייעים כלל או דוחים תביעות על הסף בשל אי הבנתם את מעמדם של עובדים אלו בישראל.

גב’ אילנה שרייבמן, סמנכ”לית גמלאות בביטוח הלאומי דיברה על המאמץ המוקדש לתת טיפול נאות גם לעובדים חסרי אזרחות. לטענת מר דני זקן, מנהל אגף הביטוח והבריאות בביטוח הלאומי, מדובר במצב אידיאלי מבחינת הרשות, זאת מאחר ואין עיכוב בטיפול הביטוח הלאומי בתביעות עובדים. הדבר המתאפשר לדבריו בשל מערכת חקירה “משומנת” שמשתדלת לסיים חקירות מוקדם ככל הניתן, וכן מאחר והעובד “מוגן” מתוך העיקרון כי אין לעכב זכויות של עובד אם המעסיק מתנער ממנו. לטענתו, גם אם המעסיק אינו משתף פעולה עדיין פועלים אנשי הביטוח הלאומי כנגדו, לעיתים עד כדי הטלת קנס או דרישה לכיסוי מלא של הגמלה הנתבעת.

בתגובה לדברים אלו העלו נציגי “קו לעובד” מספר דוגמאות לתיקים הנמצאים בטיפול העמותה בהם עיכב הביטוח הלאומי את אישור ההכרה. כך למשל, תיקו של עובד שעבר תאונת עבודה לפני שנה בעבודתו בחניון אוטובוסים. החברה בה הועסק התנערה ממנו ומחלקת החקירות בביטוח הלאומי עיכבה את סיום החקירה בתואנה כי “המעסיק לא עונה לטלפון”. מקרה אחר שהובא בפני הועדה גולל את סיפורה של עובדת שנפגעה בזרועה תוך החלקה על רצפה רטובה כאשר עבדה בבית מעסיקיה. המעסיקים אמנם חתמו על טפסי הביטוח הלאומי אולם כאשר פנתה פקידת התביעות בביטוח הלאומי וביקשה מהעמותה לקבל מהם הסברים, אלו לא נענו ותיק זה מעוכב כבר למעלה מחצי שנה. סיפורים אלו הובאו בכדי לסתור את התמונה אותה הציגו נציגי הביטוח הלאומי, כמו גם המחישו את הסחבת הננקטת בתיקים של עובדים שאינם אזרחים ישראלים.

נציג משרד הבריאות מר יגאל ברזאני, הסביר כי ועדת חורב – הצוות הבין משרדי בראשות סמנכ”ל משרד הבריאות דאז דר’ טוביה חורב, אשר מונה בחודש יוני 2009,  כבר דנה באפשרות החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על עובדים זרים ומבקשי מקלט.  במסגרת דיונים אלו אף הועלו הצעות בניסיון להגיע לפתרון הסוגיה, אולם באותה תקופה נראה היה שמדובר במקרים פרטניים ולא בתופעה ועל כן לא הומלץ על שינוי מדיניות.

בסיכום הישיבה אמר מנכ”ל הביטוח הלאומי כי קיים פער בין דברי הפקידים לבין הנעשה בשטח, והביטוח הלאומי יתן על כך את הדעת וירענן את ההנחיות בנושא.

 

המשך פעילות “קו לעובד” בעקבות הדיון:

נושא אשר עשוי להוות פתרון אפשרי לבעיית העיכוב בטיפולי המשך לנפגעי עבודה הינו ביטוח הבריאות הפרטי וחובת התשלום טרם הכרה בעובד כנפגע עבודה. כיום הביטוח הפרטי אמור לכסות את הטיפולים הרפואיים להם נזקק העובד, במידה ותביעתו לפגיעה בעבודה לא הוכרה שלושה חודשים לאחר התאונה. אולם, קיימת עדיין בעייתיות הנובעת מחוסר ידע על אפשרות זו אף בקרב נציגי הארגונים המסייעים לעובדים, וזאת כאשר מרבית מבקשי המקלט הפונים  למשרדי “קו לעובד” אינם מחזיקים בביטוח רפואי.

על פי נתוני ארגון רל”א, חברות הביטוח מסרבות לבטח מבקשי מקלט ב”ביטוח עובדים זרים” כהגדרתו על פי תקנות עובדים זרים, ובמקום זאת מבטחות ב”ביטוח תיירים”, ביטוח  יקר יותר משמעותית אשר מעניק כיסוי מינימלי בלבד. לטענת רל”א זוהי הסיבה להימנעות מעסיקים ומבקשי מקלט מביטוח רפואי. בהמשך לכך הופנתה שאלה לנציג משרד האוצר באשר לחיוב משרד האוצר את חברות הביטוח לאפשר לעובדים אלו להיות מבוטחים בביטוח עובדים זרים. לטענת נציג האוצר אין באפשרות משרד האוצר לכפות על חברות ביטוח פרטיות לבטח באופן שאינו רווחי להן.

חוסר היכולת של משרד האוצר לכפות ביטוח פרטי על החברות  מחזק את דרישת הארגונים החברתיים להחלת חוק בריאות ממלכתי על מבקשי המקלט בישראל, וזאת כדי להימנע מהותרת עובדים ללא ביטוח בריאות כלל – מצב המתקיים כיום.