07-03-2017

עד לאחרונה פרטים בסיסיים אודות תאונות העבודה בענף הבנין נשמרו בסתר, רחוק מהעין הציבורית. הרשויות הרלוונטיות לעניין ובכללם משטרת ישראל נמנעו מפרסום מידע בסיס, כגון שמות ההרוגים באותן תאונות, שמות אתרי הבניה בהם התרחשו התאונות, הקבלנים המבצעים, הקבלנים היזמים, ונסיבות התאונה. כל זאת למרות שמדובר במידע בעל חשיבות ציבורית אדירה. בראש ובראשונה, ביצירת מודעות ציבורית לחומרת הבעיה, גורמיה והדרכים למניעתה, העלאת מודעות לחשיבות של שמירה על כללי בטיחות, לקיומם של גורמי פיקוח שניתן לפנות אליהם. כמו כן, כדי שהציבור, בין השאר באמצעות ארגונים לא ממשלתיים, יוכל לפעול ולסייע לנפגעים, להתריע על בעיות.

לאור סירובה הרישמי של משטרת ישראל לספק נתונים אלו בנוגע לתאונות קטלניות אשר נחקרות על ידה מהשנים האחרונות, הגשנו אמש עתירה במסגרת חוק חופש המידע בשת”פ עם הסדנא לידע ציבורי. למעשה, סימוכין לחשיבות המידע הנדרש בעתירה ניתן למצוא בתשובת המשטרה עצמה, אליה צורפו נתונים מספריים אותם ניתן היה למנות ‘בשליפה’ אודות מספר התאונות הקטלניות בבניין על פי מחוזות – נתונים אלו חשפו פער מטריד בין המספרים שפורסמו עד כה על ידי מינהל הבטיחות התעסוקתית מדי שנה לגבי מספר הקורבנות.

היתכן שלא כל קורבנות תאונות העבודה הקטלניות בשנים הרלוונטיות נספרו על ידי מינהל הבטיחות? היתכן שמשטרת ישראל בעצמה לא דיווחה כנדרש למינהל? במחדלי הרב מערכתי העומד בבסיס קטל הדמים בענף הבניין הכל אפשרי. זו רק אחת הסיבות מדוע עלינו להמשיך ולדרוש את חשיפתו של כל המידע הקיים במערכות האחראיות לידיעת הציבור.

קראו את דיווחו של ניצן צבי כהן מדבר ראשון, “יש לנו פועלים אלמונים”