27-03-2018

כך עובדים ה”מתנדבים” החקלאיים. 5 ימים בשבוע, 8 שעות, 15 שקל לשעה. תלונות העובדים בכתבה הגיעו גם לפתח “קו לעובד”, שיצאו לשטח לראות את המצב. הם סיפרו לנו שהגיעו לארץ עם אשרה כמתנדבים, בדיוק כמו שהגיעו העובדים החקלאיים הראשונים מגאנה ותאילנד באמצע שנות ה-80′, בלי אשרת עבודה מוסדרת ותנאים בהתאם. רק בשנות ה-90′ החל שירות התעסוקה להמליץ על מתן אישורי עבודה גם ל”מתנדבים”, שהחליפו את כוח העבודה הפלסטיני בעקבות האינתיפאדה. שיטות ניצול עובדים תמיד מוצאות איך לשוב ולפעול.

המציאות שהתגלתה לנו הייתה עגומה: טענות על 8-10 עבודה ביום, 5 ימים בשבוע בשכר של 15 ₪ לשעה. יום הכול החל יום אחד כשראו מודעה בארצות המוצא שלהם: אזרביז’אן, דרום אפריקה, אלבניה ואפילו איטליה. המודעה הציגה חוויה מעניינת של הזדמנות להרוויח כסף וללמוד דרך התנסות כל החקלאות בישראל.

חלק מהאנשים שפגשנו למדו חקלאות בארצות מוצאם ורצו להעשיר את הידע שלהם בישראל שנחשבת למעצמה חקלאית. אחרים מגיעים ממדינות עם רקע כלכלי כל כך קשה שדמי הכיס שהוצעו להם תמורת התנדבות חקלאית, קסמו להם.

בפועל הם מצאו עצמם עם עבודה של 8-10 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע בשכר של 15 שקלים לשעה, עבודה לכל דבר ועניין, אך בשכר לא חוקי בעליל. העובדים שפגשנו בעיקר חששו מהעובדה שהם ״עובדים״ ועל האשרה של המתנדבים כתוב ״אסור לעבוד״ וחששו שאם יתפסו יגורשו או שמא יואשמו בעבירה ויכנסו לכלא. כולם רצו לדעת אם ניתן לקבל תנאים כמו של עובדים אחרים כמו שכר מינימום, ימי חופשה ומחלה ואם ניתן לשנות את האשרה שברשותם לאשרת עבודה כי רובם כאן כדי להרוויח כסף.

כך קורה שישראל מנצלת את דימויה כ”מעצמה חקלאית”, לניצול עובדים. “מעצמה” שנבנית על גבם של עובדים זרים ופלסטינים מוחלשים, ועכשיו מנסה “להעצים” עצמה על ידי מציאת ויצירת עובדים עוד יותר מוחלשים.