08-03-2020

“…מהגרות עבודה בדרך כלל עוסקות בעבודות הדורשות מעט הכשרה, שכר נמוך, ורבות מבצעות עבודות טיפול חיוניות, שאינן מוערכות, לאור הערכת החסר של עבודות הדורשות מעט הכשרה… הן מבצעות עבודה שנתפסת כחלק בלתי נפרד מתפקידיהן המגדריים”.[1]

60% מהפניות ל”קו לעובד” בשנת 2019, היו של נשים. העובדות, 4,967 במספר, מרביתן מהגרות עבודה, הגיעו למשרדינו בכדי לקבל סיוע למיצוי זכויותיהן הסוציאליות מול מעסיקיהן. 29,204,700 שקלים הוחזרו להן. 1,929 מהן הינן עובדות סיעוד, 1,313 עובדות ניקיון ו-1,203 עובדות במשק בית. שאר הנשים שהגיעו אל משרדינו עובדות במגוון תחומים בהם חקלאות, מסחר, שירותים ועוד.

כפי שניתן לראות, כ-90% מהפניות של נשים ל”קו לעובד”, הן של עובדות בתחומי הטיפול והניקיון באופניו השונים. מקצועות אלו נתפסים כהמשכם הישיר של תפקידיהן המגדריים של נשים, ובהתאם, פחות מתוגמלים. בתחום הסיעוד בישראל ישנן 42,994 עובדות סיעוד המהוות 77% מכלל מהגרי ומהגרות העבודה בענף.  גם בתחום משק הבית, למעלה מ-80% מהפניות הנעשות ל”קו לעובד” הן של נשים.

מקצועות הסיעוד ומשק הבית בפרט, מאופיינים בצורת העסקה פרטית, המתקיימת לרוב בבתים, אצל מעסיק בודד ולא במרחב הציבורי, החשוף יותר. אופן העסקה זה קשה לאכיפה, ופגיע יותר להפרת זכויות העובדות שעבודתן פעמים רבות אינה זוכה להערכה סימובלית או חומרית. עבודת משק הבית מאופיינת בהיותה עבודה שעתית, המספקת פרנסה חלקית, ופעמים רבות לא יציבה. הנשים שהגיעו אלינו השנה באו מ-37 מדינות שונות, רבות מהן חסרות מעמד, מה שמקשה עליהן לדרוש את זכויותיהן הסוציאליות.

עובדות אלה סובלות ממגוון הפרות של זכויותיהן, ובהן פגיעה בזכויות הסוציאליות המגיעות להן על פי חוק, היעדר יציבות תעסוקתית, ובאופן בולט, בתחום הסיעוד ואף החקלאות – הטרדות ותקיפות מיניות.

 

האפליה המבנית של נשים מעוגנת גם במדיניות ממשלתית, או היעדרה: ענף הסיעוד, המאופיין על ידי רוב נשי, ממשיך לא להיות מוגן על ידי הסכמים בילטראליים, והעובדות בו משלמות דמי תיווך גבוהים על ה”זכות לעבוד בישראל”, זאת בזמן שהענפים אליהם מובאים מהגרי עבודה, גברים, חוסים תחת ההגנות שמקנים הסכמים אלו. רק בחודש החולף מלאו 10 שנים להכרעת בג”צ אשר החריגה את עובדות הסיעוד בפועל מחוק שעות עבודה ומנוחה. העדר מנוחה מאפיינת את עבודת הסיעוד, זאת לצד פגיעה חוזרת ונשנית, בזכותן לאהוב, לזוגיות ולהקים משפחה. נהלי רשות האוכלוסין וההגירה הקיימים, אוסרים על מהגרות עבודה בישראל לקיים זוגיות עם מהגרים אחרים. זמנן פה תמיד שאול – וכפוף למטרת העל – לא לאפשר להן השתקעות. בשם המטרה הזו ברגע שהן עובדות למעלה מ-51 חודשים, במקרה והסתיימה העסקתן – נגזר עליהן לעבוד רק בהחלפת עובדות אחרות, ואסור להן לצאת מהארץ לחופשה, עד שימצו את פרק הזמן המותר בחוק ואז עליהן לעזוב. בכל הנוגע להטרדות ותקיפות מיניות – למרות שהתופעה ידועה לרשויות הממשלתיות – המנגנונים להגנה על העובדות מעטים מדי וחסרים מדי. בתחום החקלאות, מובאות לישראל עובדות, לצד עשרות עובדים, ללא תנאי מגורים נפרדים הולמים, או נהלים שיגנו עליהן.

מצורף המסמך המלא, ועדויות עובדות שהוטרדו מינית.

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab
Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

[1] https://www.unwomen.org/-/media/headquarters/attachments/sections/library/publications/2017/women-migrant-workers-journey.pdf?la=en&vs=4009