19-11-2007

מאת: נורית רוט , הארץ

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק באחרונה לעובדת שחלתה במחלה קשה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן במקום עבודתה פיצוי של כ-2.7 מיליון שקל.

התובעת, טכנאית שיניים בת 36 שחלתה במחלת הבריוזיס, תבעה את מעסיקיה – מעבדת שיניים “הכתר” בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה כתוצאה מחשיפתה לחומר מתכתי בשם בריליום בעת שעבדה אצלם.

העובדת, שיוצגה על ידי עו”ד גידי פרישטיק ממשרד מיתר ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין ושות’, טענה כי מאז שהחלה לעבוד כטכנאית שיניים, היא נחשפה לחומר המסוכן – שהשימוש בו נאסר ב-2000 בהוראת משרד הבריאות אצל מעסיקיה השונים, שעשו בו שימוש במעבדות שיניים לשם בניית או ייצור שיניים תותבות.

מעסיקיה הכחישו את הטענות, וטענו כי במהלך עבודתה אצלם לא נחשפה העובדת לבריליום וכי היא חלתה במחלה ריאתית מסוג אחר, אשר לא נגרמה כתוצאה מחשיפה לבריליום.

ואולם, המוסד לביטוח לאומי הכיר במחלתה כ”מחלה תעסוקתית” שבה לקתה כתוצאה מחשיפתה לבריליום במהלך עבודתה כטכנאית שיניים, וקבע לה נכות צמיתה בשיעור של 90%.

השופט נסים ישעיה דחה את טענות המעסיקים וקבע כי העובדת אכן חלתה במחלת הבריליוזיס כתוצאה מחשיפתה לחומר בריליום בעת עבודתה אצל מעסיקיה השונים, וכי חשיפה זו שהיא שגרמה לפרוץ מחלתה. לדבריו, “די בהימצאות של הבריליום במעבדה בה עבדה, או הסתובבה התובעת, כדי לקבוע כי היא נחשפה להשפעותיו ולפגעיו”.

השופט קיבל את טענת העובדת כי מעסיקיה הפרו את החובות שהוטלו עליהם בתקנות הבטיחות העוסקות בבריאות עובדים במתכות מסוימות, לפיהן חויבו מעסיקים העושים שימוש בבריליום להפחית בכל דרך את ריכוז המתכות המסוכנות באוויר אותו נושמים העובדים.

לדברי השופט, המעסיקים לא הקפידו על מילוי כל הוראות הבטיחות וביצוען המלא של הדרישות הקבועות בתקנות. השופט קיבל את עדותה של העובדת שהעידה כי לא סופקו לה מסיכות לשימוש אישי, וכי העובדים לא נדרשו לחבוש מסיכות להגנה על מערכת הנשימה מפני אדי או חלקיקי המתכות המסוכנות בהן השתמשו. השופט אף קבע כי עד לגילויה של המחלה אצל התובעת, המעסיקים נמנעו מלדווח למשרד העבודה כי במעבדתם עובדים במתכות המסווגות כמסוכנות בתקנות, לרבות בריליום. (א 2140/99).