08-06-2010

מאת: עידית לבוביץ’, רכזת תחום סיעוד

חידוש הרישום במאגר
ביום 7.3.2010 יצא משרד הפנים בהודעה לציבור על הקמתו, בפעם השניה, של המאגר לעובדים זרים בסיעוד הנמצאים בישראל. צויין כי משרד הפנים יתחיל ביום 15.3.2010 במבצע חד פעמי להסדרת מעמדם של עובדי סיעוד זרים ללא אשרה בתוקף או ללא מעסיק סיעודי.
במסגרת המבצע, יוכל עובד בענף הסיעוד להסדיר את מעמדו בישראל אם יעמוד בשלושה תנאים: הגיע לישראל באשרת עבודה לענף הסיעוד, טרם חלפו 50 חודשים מיום קבלת האשרה הראשונה, ונמצא כעת בישראל ללא אשרה בתוקף או בעל אשרה בתוקף ללא מעסיק.
עוד נכתב, כי עובד העומד בתנאים יתבקש להסדיר את מעמדו עד ליום 31.5.2010 באחת מלשכות רשות האוכלוסין באזור מגוריו. עם הגעתו יונפק לעובד רישיון ביקור מסוג ב/2 לתקופה של 30 ימים, בהם יוכל לחפש עבודה באופן עצמאי.
הרישיון יוארך לפי הצורך עד ליום 31.5.2010.
במידה והעובד לא הצליח למצוא עבודה עד לתאריך זה, יוכנסו פרטיו למאגר עובדים זרים בתחום הסיעוד, והוא יזומן טלפונית, אחת לחודש, לראיון עם לשכות פרטיות לצורך שיבוצו בעבודה. מיום 1.6.2010, עובד שישתף פעולה ויגיע לראיונות אליהם יזומן, יוכל להאריך את אשרת הביקור לתקופות נוספות של עד 90 ימים במצטבר.

מבצע הרשמה: כשלון ידוע מראש
המבצע נועד לאפשר לעובדים אשר הגיעו לישראל באשרת סיעוד וטרם חלפו 50 חודשים מיום הגעתם, ומסיבות שונות אינם מועסקים, להסדיר את מעמדם ולשוב לעסוק בטיפול סיעודי.
המאגר הוקם כמענה להחלטת הממשלה בנידון, החלטה שבאה בעקבות עתירות לבג”ץ ע”י ארגוני זכויות אדם כנגד הסדר הכבילה, ועומד כתנאי להחלתו המלאה של “נוהל לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד”.
בנוהל, אשר היווה את חוד החנית לרפורמה אותה ביקשה המדינה לערוך בתחום הסיעוד, נכתב במפורש כי “על מנת למנוע הבאה לישראל של עובדים זרים חדשים בשעה שקיימים בישראל עובדים זרים בענף הסיעוד שאין להם תעסוקה, יוקם מאגר ממוחשב של עובדים חסרי מעסיקים (להלן – המאגר). העובדים יוכלו להירשם למאגר במשרדי מת”ש באמצעות אתר האינטרנט של המשרד, אשר יכלול את פרטי העובדים, לרבות דרכי יצירת קשר איתם. פרטי העובדים שנרשמו במאגר יפורסמו באופן שוטף באתר האינטרנט של המשרד. הלשכות יהיו רשאיות לקלוט עובדים מהמאגר באופן שוטף בתנאי שידווחו למת”ש בהתאם לנהלים הרגילים. הממונה יפרסם בקרב העובדים מידע על המאגר ודרכי הרישום בו.”
עוד נכתב כי “בהתאם להחלטת הממשלה ועל מנת למנוע הבאה לישראל של עובדים זרים חדשים בשעה שקיימים בישראל עובדים זרים בענף הסיעוד שאין להם תעסוקה, ייבדק מספר העובדים הזרים הרשומים במאגר העובדים הבלתי רשומים, בטרם יאושר ללשכות להביא עובדים זרים חדשים מחו”ל. היה והמאגר יתמלא ויגיע ל-1% מסך העובדים הזרים בענף הסיעוד בכל תקופת זמן נתונה, לא תאושר הבאת עובדים זרים מחו”ל עד אשר יפחת המאגר עד כדי 0.5% מסך העובדים הזרים בענף הסיעוד. כל לשכה שתרצה לתווך עובדים למעסיקים במהלך תקופה זו תעשה זאת מתוך המאגר עד לירידתו כאמור.”
כפי שניתן להבין מהכתוב, נועד המאגר להפחית הבאת עובדים חדשים בשעה שנמצאים בארץ עובדים שלא הצליחו למצוא מעסיק בעל היתר – פעולה הנובעת בעיקר בשל העדפת הלשכות הפרטיות להביא עובדים חדשים שמשלמים דמי תיווך גבוהים. מכאן, שהצורך במאגר הינו צורך קבוע ויש לנהלו באופן שוטף כך שיוכלו להירשם בו עובדים אשר סיימו את העסקתם מכל סיבה שהיא, והם פנויים לעבודה אצל מעסיק חדש.

לא ברור אפוא מדוע החליט משרד הפנים מלכתחילה להכריז על הרישום במאגר כ”מבצע חד פעמי”, ולא קבע כי המאגר יהיה פתוח לרישום מיום 15.3.2010 ואילך.
זאת ועוד, מאחר והשמת עובדים הרשומים במאגר עומדת בפני הלשכות הפרטיות כתנאי מוקדם ל הבאת עובדים חדשים מחו”ל, לא ייתכן כי הרישום בו יהיה מוגבל בזמן ולא יתאפשר לעובדים להירשם בו לאחר ה- 31.5.2010. ההגבלה הזו מרוקנת את ההיגיון של המאגר מתוכנו ומפחיתה מחשיבותו.

הרשמה במאגר: מבצע בלתי אפשרי
אין להתפלא כי המבצע זמני ונראה כי חד פעמי. בשנים האחרונות, עובדים רבים אשר ביקשו למצוא מעסיק בענף הסיעוד נתקלו הן בסירוב הלשכות הפרטיות לרשמם בלשכה, והן של לשכות רשות האוכלוסין להנפיק עבורם אשרת עבודה. הסיבות לסירובים רבות: החלפת מספר רב של מעסיקים, היעדר המלצות ממעסיק קודם, טענה כי הוגשה כנגד העובד תלונה ממעסיקו הקודם (תלונות אגב, שרובן התבררו כתלונות שווא) או שהייה ללא מעסיק לתקופה של מספר חודשים (בעקבות מחלה או מסיבות אחרות).

בדיון שנערך ב- 10.5.2010 במסגרת “הועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים” של הכנסת, טענו נציגי משרד הפנים כי על פי רישומי רשות האוכלוסין, נמצאים בישראל כ- 3000 מהגרי עבודה בענף הסיעוד שמהווים מועמדים פוטנציאלים לרישום במאגר (להערכת “קו לעובד” מספר זה נמוך משמעותית ממספר העובדים בפועל). עם זאת הודיעו הנציגים כי עד לאותו יום, קרוב לחודשיים מיום פתיחת הרישום במאגר, נרשמו בו כ- 100 עובדים בלבד.

מספרם הנמוך של העובדים שפנו ללשכות רשות האוכלוסין נעוץ בשתי סיבות עיקריות. ראשית, דבר המבצע פורסם על ידי משרד הפנים באתרי האינטרנט הממשלתיים וב- 4 עיתונים יומיים גדולים היוצאים בישראל בעברית בלבד. משרד הפנים לא מצא לנכון לפרסם את דבר המבצע בעיתונים שיוצאים לאור בישראל ומיועדים לקהילות מהגרי העבודה, בשפתם. עובדים רבים שעומדים בשלושת הקריטריונים להסדרת המעמד ולרישום במאגר, כלל לא ידעו על האפשרות העומדת בפניהם.

עובדים שהגיעו למשרדי “קו לעובד” והתברר כי הם מתאימים לרישום במאגר , הופנו על ידי מקבלי הקהל ללשכות רשות האוכלוסין. מרביתם חזרו ודיווחו כי משרד הפנים סירב להנפיק עבורם אשרה ו/או לרשמם במאגר. אף לא אחד מהעובדים הללו קיבל מסמך רשמי עם הודעה על הסירוב, וחלקם אף לא ידעו מדוע סורבו. מספר עובדים סיפרו כי סורבו מאחר והחליפו מספר רב של מעסיקים, אחרים משום שלא עבדו תקופה ממושכת או כי הלשכה הפרטית בה היו רשומים דיווחה על תלונת מעסיק קודם כנגדם. למעשה, כל הסיבות אשר בגינן לא יכלו העובדים למצוא מעסיק באופן עצמאי, היוו “תירוץ” עבור פקידי משרד הפנים לסרב להכלילם במבצע.

כבר ביום 1.6.2010, פחות מ- 24 שעות לאחר סיום המבצע, יצא ממונה הסיעוד הארצי בחוזר ללשכות הפרטיות ובו רשימה של הקלות על קיום הוראות הנוהל. בחוזר ציין הממונה כי הוחלט לדחות במספר ימים את הפעלת הוראות הנוהל בדבר צמצום הבאת עובדים זרים בחו”ל, ללא תאריך יעד.
עוד נכתב בחוזר כי כל עוד מאגר העובדים הזרים הפנויים לעבודה בענף הסיעוד, לא יגיע לממדים כמפורט בסעיף 12 לנוהל הלשכות, יותר ללשכות פרטיות להביא עובדים זרים מחו”ל, “בכפוף ליתר הוראות סעיף 12”. שהרי ביום פרסום החוזר ידע משרד הפנים על מספר הרשומים במאגר, ולכן הכשיר מראש את הבאתם לישראל של עובדים חדשים – הוראה זו ממחישה פעם נוספת את חוסר יעילותו של המאגר כפי שהוא היום.

המלצות
רק לאחר כחודשיים מיום תחילת המבצע וכשבועיים טרם סיומו, יצא משרד הפנים בפרסום נוסף ב- 4 שפות. מודעות ועלונים נשלחו לגופי תקשורת של קהילות מהגרי עבודה כמו גם לארגוני הסיוע ושגרירויות, וחולקו באתרים בהם ריכוזים גבוהים של מהגרי עבודה. במהלך השבועיים הללו נרשמו בלשכות כ- 200 עובדים נוספים.

על מנת לקיים מאגר עובדי סיעוד יעיל, כפי שמתבקש מהוראות נוהל הלשכות הפרטיות ומדיניות הממשלה, על משרד הפנים:
1. לדאוג לקיום שוטף של המאגר, ללא הגבלה בזמן, ולכל הפחות להאריך את תקופת הרישום בו. זאת במיוחד לאור העובדה כי בתום המועד שנקבע מראש לסגירתו, מספר הנרשמים בו מהווה 10% בלבד מהערכות משרד הפנים.
2. לדאוג לפרסום נוסף כלל ארצי בדבר קיום המבצע בכל השפות הנדרשות.