28-12-2007

מאת: רותי סיני, הארץ

בבית מספר 78 במושב חלץ ליד שדרות גר רצון בן שלום, שמגדל פטרוזיליה וסלק. מועסקים אצלו 18 פועלים מתאילנד. באוגוסט 2006 התייצב אחד מהם ב”קו לעובד” בתל אביב ובפיו סיפור קשה: העובדים נאלצים לחלוק תא מקלחת ושירותים אחד, דרכוניהם מוחזקים בידי המעסיק בניגוד לחוק, הם עובדים 11 שעות ביום ומקבלים 13 שקלים לשעה (במקום 20 שקובע החוק). במיוחד קבל על כך שהמעסיק צועק על עובדיו בלא הרף בדרישה שיגבירו את תפוקתם, זורק עליהם חפצים והופך ארגזי ירקות שמילאו. כשפיתחו דלקת בכפות ידיהם וביקשו ללכת לרופא, אמר המעסיק שיביא במקומם עובדים חדשים, סיפר.

“קו לעובד” פנה למשטרת ההגירה, שחקרה והגישה כתב אישום נגד בן שלום על החזקה לא חוקית של דרכונים. בן שלום גם זומן למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, ששלל שישה מהיתרי ההעסקה שלו. בתחילת השבוע באו שוטרים, הודיעו לשישה מהעובדים שלמעסיק אסור להעסיקם ולקחו אותם לבאר שבע. במקרים דומים בעבר, הוסעו העובדים לכלא. מעסיקים שהחזיקו בהיתרי העסקה אך חסרו להם עובדים יכלו לבוא ולבחור מקרב הכלואים. נוהל זה הופסק בעקבות לחץ של ארגוני זכויות וכך, במקום בכלא, הפועלים מחלץ מצאו עצמם ברחוב. בלית ברירה לקחו מונית וחזרו למושב. בניסיון לסייע פנתה עורכת הדין ענת גונן מ”קו לעובד” למשרדי המשפטים, הפנים והתמ”ת. כולם דיברו עם כולם, אבל בינתיים העובדים מועסקים באופן לא חוקי וחשופים לגירוש.

במשרד הפנים אמנם קיים מאגר שמות מעסיקים פוטנציאליים, אבל המשרד אינו רואה עצמו כלשכת עבודה. “המשרד אינו מחויב למצוא מעסיקים חלופיים. על אף זאת הוא נרתם לסייע לעובדים אלה ומשתדל למצוא מעסיק”, מסרה הדוברת סבין חדד. בין השאר מוכן המשרד לספק לעובדים אשרה שתאפשר להם לשהות בישראל באופן חוקי ולחפש מעסיק. “איפה ימצאו מעסיקים? איך הם יודעים למי יש היתרי העסקה?” שואלת גונן.