17-02-2022

שנת 2021 הייתה רצופה בתהפוכות בשוק העבודה, ועל רקע מגיפת הקורונה המשק נדרש לשינויי עומק שהשפעתם והשלכותיהם יהדהדו עוד שנים ארוכות. סוגיות הנוגעות לתעסוקה, בדגש על תעסוקה הוגנת, חדרו לשיח בהקשר של אוכלוסיות שונות, אך אוכלוסיית יוצאי אתיופיה נעדרה מהשיח כקבוצה מובחנת, לה צרכים נבדלים והתמודדויות אופייניות.

בשותפות עם אגודת יהודי אתיופיה יצאנו לפרויקט שנועד לבסס ולהעמיק את עבודת שני הארגונים לטובת הקהילה, ויחד ערכנו מחקר אודות יוצאי אתיופיה בשוק העבודה בתקופת הקורונה. הייתה זו הזדמנות לבחון את השטח ולקרוא למקבלי ההחלטות לתת את הדעת על צרכיה של קבוצה מוחלשת זו, המהווה כ- 1.5% מכוח העבודה בישראל. ההמלצות מצביעות על צורך דחוף בפיצוי עובדים בתחומים החיוניים, שנדרשים להמשיך בעבודתם בתקופות חרום, ובהורדת חסמים בתקשורת מול משרדי הממשלה והרשויות החיוניות, קרנות הפנסיה והמוסדות הרשמיים, בדגש על חסמים שפתיים.

מצאנו כי הדרישה לאוריינות טכנולוגית במגעים עם מערכות המדינה היוותה חסם עבור עובדים רבים מקרב יוצאי אתיופיה, בעיקר המבוגרים ביניהם. דבר זה עלה שוב ושוב בשיחות שהתקיימו עם עובדים וגורמים מקרב הקהילה שניסו לסייע לאחרים:

א.א. מעפולה: "היות והבת שלי עובדת בביטוח הלאומי, אנשים היו מתקשרים אלינו והיא הייתה מראיינת אותם טלפונית ועוזרת להם למלא את טפסי הרישום ברשות התעסוקה. אחרי שחזרנו מהחופש הגיעו הרבה אנשים ועזרנו להם למלא את הטפסים ולהרשם".

ח.י. ממוקד שילובים: "הרבה מאוד אנשים התקשו להגיע לטפסי הרישום ללשכת התעסוקה ולמלא את הטפסים, אבל לנו פה היה מזל – יש עובד אתיופי בשרות התעסוקה בחיפה שגם גר כאן באזור. הוא הסכים שניתן את הטלפון הישיר שלו, וסייע לאנשים ברישום הטלפוני. הבעיה הגדולה יותר הייתה בביטוח הלאומי, שם אין שום עובד שיכול לתת מענה".

מ.ק. מהקריות: "הרבה אנשים לא הצליחו להירשם ללשכת התעסוקה ולמלא את הטפסים לביטוח הלאומי. אנשים הגיעו אלינו והיינו יושבים איתם ורושמים אותם רטרואקטיבית. […] הבעיה חזרה גם בסגר השני והשלישי".

מרבית הקשיים שעלו במהלך המחקר מצביעים על בעיות הנוגעות לשכבות העניות והמוחלשות בחברה הישראלית, שלצערנו חלק גדול מקהילת יוצאי אתיופיה שייכים אליהן, כשהטיפול בהן אמור להיות חלק מהטיפול בפערים ובאי השוויון המתרחבים בתקופות חירום. לאמירה כללית זאת יש יוצא מהכלל אחד – והוא הצורך לקבל מענה או שירותים באופנים מקוונים וטלפוניים. העדר אוריינות דיגיטלית לצד העובדה שעובדים רבים מקרב יוצאי אתיופיה אינם יודעים עברית היוו מכשול לקבלת שירותים מהמדינה. קשיים אלו הביאו לכך שאנשים התקשו, ולפעמים לא הצליחו, למצות את זכויותיהם מהמדינה, ממעסיקים, מקרנות פנסיה וכד'.

הדוח המלא כאן:

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

Download/להורדת המסמך