24-07-2018

*השופט עמית בבג”ץ חוק הפיקדון: המסתננים נהיים עניים יותר, מורע המצב בשכונות והאוכלוסייה סובלת*

המדינה לא הצליחה להוכיח כי קיים קשר כלשהו בין מטרות חוק הפיקדון להישגיו בפועל: מבקשי המקלט הופכים לעניים יותר אך בהיעדר פתרון מוסכם וישים – שיעורי עזיבתם נותרים נמוכים. כמו כן, המדינה הודתה בכך שישנם מבקשי מקלט ש-20% משכרם נוכה, אך לא הופקד בקרן. בהיעדר פתרונות למבקשי מקלט שכספם לא מופקד בפועל בידי מעסיקיהם, מפקירה המדינה את מבקשי המקלט ושולחת אותם לרדוף אחרי כספם בעצמם.

בדיון שהתקיים הבוקר (ג׳) בבג”ץ בעתירתם של ארגוני זכויות אדם לביטול חוק הפיקדון, טענה המדינה כי טרם בשלו התנאים להעריך את אפקטיביות החוק. העותרים הדגישו את ההידרדרות השיטתית והמתמדת של מבקשי המקלט אל מתחת לקו העוני, השוברת את רוחם ופוגעת בזכויותיהם פגיעה לא מידתית. הם הזכירו לשופטים כי לא ניתן לתרגם את התמריץ, לכאורה, לעזיבה – וזאת משתי סיבות: מבקשי המקלט יודעים כי ישנו סיכוי לא מבוטל שכספם לא הופקד, ואין מדינה המחכה להם. אשר ליעדי עזיבה – המדינה הודתה שאי אפשר לצאת לרואנדה (המדינה היחידה שביהמ”ש ראה ואישר עד היום), גם לא מרצון, ונשארנו עם אוגנדה – שההסכם עימה מעולם לא נבחן בבימ”ש ומצב הפליטים בה בכי רע.

השופטים ציינו, ובצדק, שהעוני המזדחל פוגע פגיעה משנית קשה בתושבי דרום תל אביב. ניסח זאת בבהירות השופט עמית: ככל שהזמן עובר המסתננים נהיים עניים יותר, מורע המצב בשכונות והאוכלוסייה סובלת. טוענים שיש להם רמת חיים נהדרת? אולי. אבל עד שהם יעזבו – יהיה כאן רע לתפארת…

הארגונים שבים ומדגישים שהחוק פוגע פגיעה אנושה בציבור גדול, מדרדר משפחות עם ילדים לרעב ואומללות, ומדרדר נשים לזנות. לא ייתכן שמסיבות פופוליסטיות תספק המדינה ״תמריץ״ לעזיבה ״מרצון”, שכל מהותו גזילת כספם של אנשים רעבים ללחם – זאת במקום להציע מתווה מסודר, בדומה לזה אליו הגיעה עם נציבות הפליטים של האו”ם, המקובל על כל הצדדים ומיטיב עמם.

לכתבת עשר.

[תמונה: CC-BY-SA-4.0) Rudychaimg, Wikimedia Commons)]