02-02-2010

מאת: האגודה לזכויות האזרח, מוקד לסיוע לעובדים זרים, קו לעובד, א.ס.ף, אמנסטי אינטרנשיונל, המרכז לפלורליזם יהודי, רופאים לזכויות אדם

הצעת החוק למניעת הסתננות, שתעלה לדיון ראשון בוועדת הפנים ביום 3.2.2010, היא אחת מהצעות החוק המסוכנות והחשוכות שהונחו על שולחן הכנסת. אישורה של הצעת החוק משמעו ביטול התחייבותה של מדינת ישראל כלפי אמנת האו”ם העוסקת בפליטים, כליאה של פליטים שלא פשעו מעולם לתקופות מאסר של עד 20 שנה, גירוש פליטים למדינותיהם באופן שעלול להעמיד את חייהם בסכנה, והפיכת מתנדבי ארגוני הסיוע ועובדיהם לעבריינים. בדו”ח זה נפרט את עיקרי הצעת החוק, ונפריך את השקרים הרבים, שמהווים את הנחות המוצא שלו.

א. הצעת החוק למניעת הסתננות
רקע:
“הצעת החוק למניעת הסתננות” הינה הצעת חוק ממשלתית שמקדם משרד הביטחון. מדובר בהצעה, שאמורה להחליף את חוק ההסתננות הקיים משנת 1954, שנחקק במקור כדי ליצור מסגרת פלילית לתופעת הפידאיון. את הצעת החוק למניעת הסתננות הציג בכנסת ה-17, בשם הממשלה, סגן שר הבטחון, ח”כ מתן וילנאי, בחודש מאי 2008. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ברוב של 21 ח”כים תומכים, מול מתנגד אחד. חברי הכנסת התומכים נמנים על מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית. הצעת החוק לא נדונה בכנסת ה-17. עם השבעתה של הממשלה החדשה הוחלט בחודש יוני 2009 להחיל על הצעת החוק דין רציפות, ולהמשיך את הדיונים בה בכנסת ה-18. 59 ח”כים תמכו בכך, וח”כ אחד התנגד. בדיעבד הסבירו ח”כים רבים, שטעו כשהצביעו בעד החוק. הם טענו שבשל הלשון המכובסת שלו לא הבינו שהוא קשור לפליטים ולמסייעים להם. ביום 3.2.2010 תגיע הצעת החוק לדיון ראשון בוועדת הפנים של הכנסת, בראשותו של ח”כ דוד אזולאי.

עיקרי הצעת החוק:
• כל “מסתנן” דינו 5 שנות מאסר (סעיף 2)
• “מסתנן” שהוא אזרח מדינת אויב (כמו תושבי חבל דארפור שבסודאן) דינו 7 שנות מאסר (סעיף 3)
• “מסתנן” הנושא נשק, כולל סכין, דינו 20 שנות מאסר (סעיף 4)
• “המסייע למי שעבר עבירה לפי חוק זה, כדי להקל על הסתננותו או על שהותו שלא כדין בישראל, עונשו כעונש שנקבע בשל ביצועה העיקרי של העבירה” (סעיף 5)
• קצינים ליד הגבול רשאים לגרש “מסתננים” חזרה למצרים, מבלי שיותר להם להגיש בקשת מקלט (סעיף 11)
• “מסתנן” יוחזק במעצר בלתי מוגבל בזמן, גם אם אין אפשרות מעשית לגרשו מישראל. חל איסור לשחרר “מסתנן” ממעצר, אם במדינתו או באזור מגוריו (למשל, בסודאן) מתבצעת פעילות עוינת (סעיף 15)
• אפשר להחזיק “מסתנן” במעצר במשך שבועיים לפני הבאתו לראשונה בפני בית דין (סעיף 20)

משמעות אישור ההצעה:
• התנערות מכל התחייבות לפי אמנת הפליטים, אמנה שישראל הייתה מיוזמותיה וממנסחותיה בשנת 1951, בשל לקחי השואה.
• הכשרת גירוש מיידי של כל מי שנכנס לארץ ללא היתר, כולל פליטי רצח עם וילדיהם.
• גזירת דינם של כל הפליטים הסודאנים (ובהם הפליטים מדארפור) ל-7 שנות מאסר לפחות, בשל היותם אזרחי “מדינת אויב”.
• הפיכת פעילות הסיוע לפליטים לפעילות עבריינית. כל פעילות של סיוע לשהות ה”מסתנן” – לרבות סיוע רפואי, סיוע משפטי, שיכון, מתן מזון או כוס מים – עלולה להפוך לפעילות עבריינית, שבצידה עונש מאסר.
• מעצר מינהלי ממושך ושרירותי של פליטים ללא ביקורת שיפוטית נאותה וללא הליך ראוי.
• מעצר בלתי מוגבל בזמן של ילדים: אין כל התייחסות בחוק להיותם קבוצה פגיעה במיוחד, בעלת צרכים מיוחדים.