30-03-2009

בסדרה של החלטות ממשלה בעניין העסקתם של מהגרי עבודה הוחלט לצמצם באופן משמעותי את המכסות המקסימאליות להעסקתם של מהגרי עבודה בתחומי התעשייה והבניין, עד להפסקתה המוחלטת של העסקתם בשנת 2010. אולם, לא נעשה דבר על-מנת ליידע את מהגרי העבודה שבאו לישראל כדין לעבודה בבניין ובתעשייה על כך שהעסקתם בישראל בענפים אלה תוגבל לזמן קצר.

משרדי הממשלה הנוגעים בדבר הוסיפו להתיר את כניסתם של מהגרי עבודה לעבודה בענפים אלה לכל אורך שנת 2007, וכן במשך שנת 2008, באופן שכעת לא יאפשר לרבים מהם להשלים על ידי עבודה בענפים אלה ולו תקופת העסקה מינימאלית – כזו שתאפשר להם להשיב, למצער, את דמי התיווך ששילמו על-מנת לבוא לישראל ברישיון עבודה.

בשנת 2005 החליטה הממשלה, בשל תופעת גביית דמי התיווך ממהגרי עבודה והפגיעות הכלכליות הקשות הנגרמות להם כתוצאה מכך, לחתום על הסכמים בילטראליים עם מדינות המוצא של מהגרי העבודה אשר יסדירו את גיוסם לעבודה בישראל, תוך בחינת האפשרות להסתייע בשירות הפיקוח של ארגון ההגירה הבינלאומי לצורך זה. מועד תחילתה של החלטה זו נדחה פעם אחר פעם. כתוצאה, הוסיפו מהגרי העבודה שבאו לישראל לשלם סכומי עתק כדמי תיווך, מבלי שננקטו צעדים כלשהם מצדה של המדינה למניעת תופעה קשה זו.

כוח העבודה בענפי הבניין והתעשייה מבוסס באופן מכריע על מהגרי עבודה מסין. עובדים אלה משלמים דמי התיווך העומדים היום על 25,000$ בממוצע. גירושם של העובדים מבלי שיוכלו להשיב סכומי עתק אלה צפוי להמיט עליהם פגיעות נוראות. זאת לנוכח מעורבותם המתועדת של ארגוני פשע בעסקי העברתם של אזרחי סין ממדינה למדינה, והאמצעים האלימים המופעלים על ידם כלפי מי שמסיבות שונות, לא הצליחו להשיב את דמי התיווך המולווים.
לבד מהשקיעה בחובות, אדם המהגר לצורך עבודה עורך שינויים מפליגים בשגרת חייו. הוא נפרד מעל ידידיו, משפחתו, בן/בת זוגו וילדיו, תכופות לשנים היפות והמשמעותיות בחייהם ובחייו. הוא מתפטר מעבודתו, תוך הסתכנות בכך שייתקל בקשיים משמעותיים לאתר עבודה אחרת לאחר תקופה ממושכת של היעדרות, ועוד ועוד.

בחודש פברואר 2009 פנתה עמותת “קו לעובד”, יחד עם “מוקד סיוע לעובדים זרים” ו”האגודה לזכויות האזרח בישראל” לשרי הפנים והתמ”ת. בפניה מתבקשים השרים למצוא פתרונות ולקבוע כללים לטיפול במהגרי עבודה בענפי התעשייה והבניין אשר יאפשרו להם להוסיף ולעבוד ברישיון עבודה עד להשלמת תקופת השהות המקסימאלית הקבועה בחוק הכניסה לישראל.
בתשובת משרד הפנים לפניה זו, נטען כי “אין זכות קנויה לעובד לבוא ולעבוד בישראל תקופה של 63 חודשים… רשות האוכלוסין עושה מאמץ על מנת לצמצם את מכסות העובדים באופן שהפגיעה בעובדים אשר הגיעו לישראל תהיה מינימאלית…”.
קו לעובד יוסיף לפעול בערוצים ציבוריים ודרך בתי המשפט, להבטחת זכויותיהם של מהגרי העבודה מסין.