30-05-2017

למעלה מ- 70 תאונות בניין אשר דווחו מתחילת השנה הנוכחית הובילו לפציעת עובדים באורח בינוני – על פי הגדרת גורמי הרפואה. חמרת הפציעה נקבעת לפי קריטריון נוקשה במיוחד – עד כמה נשקפת סכנה לחייו של הפצוע. כך קורה כי פציעות המובילות לקטיעת איברים, נכות לחיים, צלקות נפשיות ופעמים רבות אבדן כושר עבודה, מוגדרות “בינוניות” במשקפיים רפואיים.

ובמשקפיים בטיחותיות? עובד שנפל מגובה עשוי להיפגע באורח קל, בינוני, קשה ואף לקפח את חייו – זה תלוי לרב במזל, הטוב או הרע. בחמרת הפציעה אין בכדי להעיד על חמרת ההפרה הבטיחותית שאפשרה אותה. למעשה, כאשר אוכפים את כללי הבטיחות בהקפדה, אף עובד לא אמור ליפול, משום גובה לשום מקום.

אז למה אין מענה? החוק החדש מאוגוסט אשתקד, מחייב את המשטרה ואת מינהל הבטיחות להגיע במיידי לאתר תאונה בבניין – רק כאשר חמרת הפציעה קשה או קטלנית. כך קורה, כי במרבית תאונות הבניין שדווחו, בהן דרגת פציעת העובדים – במזל – בינונית, אין מענה – לא לפניות וכנראה שגם לא פיקוחי.

בשורה התחתונה? מזלו של העובד, שלא מת או נפגע קשה, הוא גם מזלו של המעסיק – שיכול להמשיך ברולטה ואפילו לא לעצור את העבודות, רק לקוות שלא יבוא מזל נאחס לאחד העובדים.

צפו בכתבת הטלוויזיה החברתית, בשת”פ קו לעובד וארגון העובדים מען – במסגרת פרוייקט “נרתמים”

*תודה גדולה מגיעה לכל העובדים ובני המשפחה שהסכימו להתראיין לכתבה ולשתף את הצופים בסיפורם האישי