12-11-2008

מאת: חנה זוהר, קו לעובד

היועץ המשפטי לממשלה הפתיע בהגישו לבג”ץ עמדה התומכת בתביעת קו לעובד לפיה אין להחריג את עובדי הסיעוד מחוק שעות עבודה ומנוחה. מה שלא הפתיע זו ההתנגדות הרחבה לעמדתו שמשמעותה, אי-תשלום שעות נוספות לעובדי סיעוד. ניתן להבין את הקשישים והנכים, המתקשים לשלם אף את שכר המינימום החוקי בשל הקיצבאות הנמוכות, אך לא את המתנגדים האחרים.

כב’ השופט יגאל פליטמן הסביר בפס”ד, בתביעה שנדונה בביה”ד הארצי לעבודה בעניינה של עובדת שטיפלה במטופלת מחוברת למכונת הנשמה את התנגדותו להחלת חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדי סיעוד, בסכנה של פגיעה במטרת חוק הסיעוד. אבירמה גולן, עיתונאית, הציעה במאמר בעיתון הארץ, לבטל בכלל את החוק: “לנוכח הזדקנות האוכלוסיה ושינויי העומק בשוק העבודה הגלובאלי, אבד הכלח מזמן על חוק שעות עבודה ומנוחה משנת 1951″.

חוק הסיעוד נועד לתת לקשישים המתקשים לתפקד בביתם סיוע של כמה שעות בשבוע, כדי להקל על בני המשפחה. כשנחקק החוק, לפני 20 שנה עוד לא היו עובדי סיעוד זרים בישראל זולת לנכי משרד הבטחון. ככל שהובאו יותר עובדים מחו”ל עלה הרף של רמת התלות של הקשישים במטפליהם, בגיבוי הדיעה הרווחת כי השארת הקשישים בביתם תטיב איתם ותאריך את חייהם. ההסתמכות על העובדים הזולים מביאה לכך שלעיתים עובד אחד נדרש לטפל בזוג קשישים סיעודיים קשים, חולי אלצהיימר מתקדמים או בנכים שהטיפול בהם דורש יותר מעובד אחד ביממה.

תנאי העבודה שמכתיבה הממשלה לעובדים המוזמנים הם בלתי אנושיים בעליל. הם מנועים מלהביא איתם את בני משפחותיהם, ואם יפגשו כאן בן/ת זוג, אחד מהם צריך לעזוב, גם אם אין להם ילדים. בג”ץ אגב, קיבל את זה.
מהגרות עבודה שנכנסו להריון וילדו, חייבות לשלוח את תינוקן הרך לארצן. לאחר שקו לעובד מחה בעתירה של עו”ד יובל לבנת לבג”ץ על הפגיעה בילד, נצטוו העובדות שילדו, לצאת מן הארץ (המחאה היתה על הכפייה לשלוח את הילדים לא על אלו ששלחו מרצונן). היכן הישגי תנועות הנשים הדורשים לאפשר לאישה למצות את אימהותה גם בעבודתה? אולי נוותר בסיעוד גם על חוק עבודת נשים, כי זה קשה ולא נוח לקשישים?

בקנדה ישנה חקיקה ברורה ביחס למטפלים הזרים. נקבע שם במפורש כי הם זכאים לכל הזכויות להן זכאים העובדים המקומיים – כולל תשלום עבור שעות נוספות. האם הקשישים והנכים הקנדים שונים מאלו שבישראל? הסיכוי שהממשלה הנוכחית תסכים להעלות את הקיצבאות לקשישים והנכים נמוך, והמאבק בו התחילו הנכים קשה וארוך. קל יותר לבחור בפיתרון הקל והקצר של חיסכון בעלויות, במניעת תשלום עבור השעות נוספות, אך ההסכמה להחרגת עובדי סיעוד, שרובם מהגרי עבודה, מחוק שעות עבודה ומנוחה, מלבד העובדה שהינה אפליה פסולה, תגרור החרגה של קבוצות עובדים נוספות. מעובדי פנימיות והוסטלים ועד העובדים במשרדים בענפי השירותים הנדרשים כבר היום לעבוד ב”משרות גלובאליות” בשכר נמוך, כדי לא לשלם גם להם שעות נוספות על פי החוק.