26-07-2017

הסתיים הדיון הראשון בבג”צ בעתירת הארגונים נגד החקיקה הגזענית של “הסדר הפקדון” למבקשי המקלט ופליטים עובדים. נזכיר כי מדובר בהסדר אשר נכנס לתוקף בראשון למאי 2017, שלפיו מחויבים מבקשי המקלט העובדים בישראל, שלרוב מרוויחים שכר מינימום או פחות, להפריש חמישית(!) ממשכורתם לקרן פקדון אשר תוחזר להם אם וכאשר יעזבו את ישראל. השלכות “חוק הפיקדון” הרסניות; העמקת העוני בקרב קהילות מבקשי המקלט תחריף את המצב באזורים המוחלשים בהם הם מתגוררים עד כדי משבר הומניטארי של ממש. מדובר בעיגון בחקיקה של אפליה חסרת תקדים, ובהתעמרות בוטה, כלכלית וחברתית, בקבוצת אוכלוסייה חסרת מגן, אשר כל סיבת שהותה בישראל הינה בקשת הגנה.

מתגובות המדינה אשר הושמעו בבית המשפט, קיצונית וחמורה במיוחד הטענה לפיה “הסדר הפקדון” אינו מהווה פגיעה בזכות לקיום בכבוד של מבקשי המקלט – זאת תוך כדי התעלמות בוטה מחוק שכר מינימום אשר קובע מפורשות מהו הרף המינימלי הנדרש לקיום נאות ותוך התעלמות בוטה ממדדי הביטוח הלאומי אשר קובעים מהו קו העוני ועלויות המחיה. גם שלל העדויות המצטברות על השלכותיו הקשות של החוק חודשיים בלבד לאחר כניסתו של ההסדר לתוקף – זכו להתעלמות המדינה. בין הדיווחים מצד מבקשי המקלט, עדויות של עובדים המבטלים את הביטוח הרפואי שלהם ושל משפחותיהם בכדי לצמצם הוצאות, עוברים למגורים רעועים וזולים במיוחד, עוברים להעסקה לא מתועדת (בשחור) ופוגענית, מסכימים לעבוד שעות ממושכות הרבה מעבר לקבוע בחוק, ותוך כדי כך מוציאים את ילדיהם ממסגרות חינוך “רגילות” למשמורות מאולתרות הפעילות כאורך יממה שלמה. לא ברור מהו הרף התחתון אליבא דה מדינת ישראל להגדרת עוני?

תחת קידום חקיקה להסדרת מעמדם של מבקשי המקלט, בוחרת ממשלת ישראל כשעיר לעזאזל בקבוצה חלשה ונטולת כוח פוליטי, שיש לתלות בה את צרות החברה ולהכות בה באמצעות חקיקה גזענית. מהסדר הפקדון המדובר צפויים להפגע לא רק מבקשי המקלט, כי גם התושבים הגרים בסמיכות לחברי הקהילה ומשק העובדים ככלל. לקראת הכרעת בג”צ שטרם ניתנה, אנו שבים וקוראים לבית המשפט העליון לדון בלא משוא פנים בשאלות החוקתיות הקשות העולות על הפרק ולהנחות את הממשלה לבטל במלואו את החוק הדרקוני.

לכתבתה של טלי חרותי-סובר בדה מרקר בנושא.

(בתמונה: סמסון, מייקל, ג’מאל ואיברהים – חלק העותרים בעתירה מקרב קהילת מבקשי המקלט, היום בבג”צ)