10-08-2010

מאת: מור פרנס-קוריאל, עו”ד

בחסות חוק ההסדרים ובהסכמת ההסתדרות, מבקשת היום הממשלה לשנות את ההגדרות של יום ושבוע העבודה התקני, ובכך להתיר למעסיקים להעביד עובדים במשך שעות ארוכות ומתישות, תוך הימנעות מתשלום שעות נוספות.

לפי הצעת הממשלה, יוסמך שר התמ”ת לאשר הסכמים קיבוציים הקובעים מסגרת שעות ארוכה מהקבוע בחוק ל”יום עבודה” ו-“שבוע עבודה”. בפועל, הדבר יהווה תמריץ למעסיקים להעסיק עובדים בשעות ארוכות מהרגיל, שכן יהיה בידם לעשות כן מבלי לשלם גמול שעות נוספות.

בעוד שבעבר הוגבלה סמכות השר לאשר הסכמים כאמור עד למסגרת של עשר שעות עבודה ביום ו- 45 שעות בשבוע, מציעה היום הממשלה להתיר לשר לאשר כל מסגרת, ללא הגבלה מספרית, ומחזירה בכך את העובדים לימים חשוכים, בהם הם נדרשו לעסוק מבוקר ועד לילה ללא גמול הולם, מבלי יכולת אמיתית לסרב למתכונת העסקה נצלנית זו.

הנימוק שבו משתמשת הממשלה, של “גמישות מירבית” ושל “התאמה למציאות המשתנה”, אינו מגובה בנתונים אמפיריים ונטען ללא כל בסיס. השינוי המוצע מקנה למעבידים תמריץ משמעותי לפגיעה בזכויות העובדים- כל זאת ללא הצדקה ברורה, בניגוד לרוח ולשון חוק שעות עבודה ומנוחה ובסתירה למגמה הנוהגת בעולם, של קיצור מסגרות עבודה. ההצעה מעניקה משקל יתר לאינטרסי המעסיקים, סוטה מהמקובל במדינות המתקדמות בעולם, ותורמת תרומה בלתי ראויה לאפקט “המירוץ לתחתית”