18-02-2008

מאת: מירב ארלוזורוב, The marker

הצוות מציע לראשונה פתרונות שיאפשרו להחליף את מהגרי העבודה בשני הענפים הקריטיים ביותר – החקלאות והסיעוד. הכוונה היא להפחית באופן משמעותי את מספרם בענף החקלאות, וכן להפוך את הסיעוד לענף המעסיק בעיקר ישראלים. נוסף על כך ממליץ הצוות להפסיק את העסקתם של מהגרי עבודה בענף הבנייה.

להערכת הצוות, יישום התוכנית יכול להביא לירידה במספר העובדים הזרים בישראל בכ-100 אלף ולפנות מקורות תעסוקה לכ-70 אלף ישראלים. הפער בין המספרים נובע מהירידה הצפויה בביקוש לעובדים בבנייה ובחקלאות בשל תיעושם של ענפים אלה – כלומר מעברם ליצירת תפוקה גבוהה יותר באמצעות פחות עובדים.

יבוא מהגרי העבודה ייעשה בפיקוח הדוק של רשות הגירה חדשה שתוקם במשרד הפנים. בין השאר, שכרם של העובדים הזרים ישולם להם רק באמצעות חשבון בנק, דבר שיאפשר לפקח על כך שהעובדים הזרים אינם עובדים בעבודות אחרות (שלא לשמן הם יובאו לארץ) וגם להבטיח ששכרם משולם כחוק.

חקלאות: יותר תיעוש
בענף החקלאות הכוונה היא להביא בתוך שבע שנים להפחתת מספר העובדים הזרים מכ-27 אלף כיום לכ-7,000. הצוות מציע לאפשר לחקלאים להמשיך להעסיק עובדים זרים במקומות שבהם הם אינם מחליפים עובדים ישראלים. הכוונה היא בעיקר למושבים בערבה וברמת הנגב, שבהם אין בנמצא עובדים ישראלים.

נוסף על כך, הצוות מתכוון לאפשר לחקלאים להעסיק עובדים זרים זמניים בעונות הקטיף בלבד. מדובר בתקופות קריטיות של שלושה עד חמישה חודשים, וההערכה היא שגם במקרה הזה הזרים אינם מחליפים עובדים ישראלים, המחפשים עבודות קבועות יותר. לצורך זה יתאפשר לחקלאים לייבא בעצמם עובדים זרים. העובדים יהיו קשורים בחקלאי עצמו, ויהיה באפשרותו לחזור ולהביאם לישראל מדי שנה לכמה חודשים.

הצוות אינו מתכוון לאשר את המשך העסקתם של עובדים זרים בחקלאות לצרכים נוספים. העובדים הקבועים בחקלאות – בכל אזורי ישראל פרט לערבה ולנגב – יוחלפו. המחליפים צפויים להיות עובדים ישראלים, ששכרם יעלה מאוד לאחר שהחקלאות תיהפך למתועשת. לשם כך נלמד המודל של החקלאות בהולנד: אף שהשכר בה 15 יורו בשעה, היא רווחית בהרבה מהחקלאות בישראל – בעיקר משום שהיא מתועשת.

סיעוד: פחות השגחה צמודה
הענף הקריטי השני בתחום העסקת העובדים הזרים הוא הסיעוד. מאז 97′ זינק מספרם של העובדים הזרים המטפלים בקשישים, בעיקר עובדות פיליפיניות, מ-7,000 ל-50 אלף. הערכת הצוות היא כי בתוך שבע שנים מספרם יגיע ל-100-150 אלף – שיא עולמי ביחס בין מספר מהגרי העבודה העוסקים בסיעוד לגודל האוכלוסייה.

הערכת הצוות היא כי המספר הגבוה של מהגרי העבודה בסיעוד נובע מהיעדר מדיניות ברורה בתחום הטיפול בקשישים בישראל, שבגללו אין קריטריונים להצמדת עובדים זרים לקשישים. הצוות מעריך כי יהיה צורך לקבוע אילו קשישים זקוקים לעזרה צמודה של 24 שעות בביתם (ככל הנראה אין מדובר ביותר מ-10,000 קשישים) ובאילו ניתן לטפל כמה שעות ביום בלבד – עבודה שיכולה להיעשות בידי עובדים ישראלים.

כבר כיום מועסקות בסיעוד 60 אלף ישראליות, ולהערכת הצוות, המספר יכול לגדול מאוד. לשם כך הצוות ממליץ על הקמת ועדה שתקבע את מדיניות הטיפול בקשישים בישראל תוך שימת לב לשוק העבודה בתחום.

בנייה: פחות מקומות עבודה
באשר לענפים האחרים, המלצת הצוות היא להפסיק את העסקתם של העובדים הזרים כמעט לחלוטין. במסעדות ייאסר לחלוטין להעסיק אותם – להוציא טבחים מקצועיים, המקבלים שכר גבוה.

גם בענף הבנייה, שכבר עבר תיעוש וצפוי להשלים את התהליך עד 2010 ובכך להשתחרר מתלותו במהגרי עבודה, תיפסק העסקתם כמעט לחלוטין. הצוות מציין כי המעבר לבנייה מתועשת הגדיל מאוד את תעסוקת הישראלים בענף – בשנים האחרונות נרשם גידול של כ-20 אלף עובדים ישראלים בבנייה. להערכת הצוות, המשך התיעוש והאמרת השכר בענף לעבר 50 שקל בשעה יאפשרו לקלוט בו עובדים ישראלים נוספים.

פיקוח: יותר אמצעי אכיפה
בישראל יש כיום כ-205 אלף מהגרי עבודה. מהם, כ-100 אלף הם בעלי היתר, ו-110-100 אלף הם חסרי היתר – כך לפי הערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשטרת ההגירה.

הפיקוח על העובדים הזרים יופקד בידי רשות ההגירה החדשה שתוקם במשרד הפנים, שגם משטרת ההגירה תוכפף לה. הרשות תצייד כל עובד זר הבא לישראל בתעודה מגנטית מזהה ותוודא כי העובדים הזרים מקבלים את שכרם רק באמצעות חשבון בנק וכי השכר עומד בחוקי העבודה בישראל. הרשות תפעיל אמצעי אכיפה נגד עובדים זרים העוברים על החוק, ובעיקר נגד מעסיקיהם.

לרשות תהיה סמכות לקנוס מעסיקים בעשרות אלפי שקלים על העסקה בלתי חוקית של מהגרי עבודה. כל בקשה ליבוא נוסף של עובדים תחייב קבלת חוות דעת כלכלית של משרד התמ”ת ואישור של פורום האג’נדה – פורום משותף לאוצר, משרד ראש הממשלה, בנק ישראל, משרד הרווחה, משרד התמ”ת והמוסד לביטוח לאומי.