08-02-2011

מאת: עידית לבוביץ’, רכזת תחום סיעוד

להלן עיקרי המלצות הועדה כפי שהועברו למשרדי הממשלה השונים: 


א. קביעת גורם אחד המופקד על הטיפול באנשים עם צרכים סיעודיים – עריכת רפורמה בחקיקה, הגדרת גורם אחראי מרכזי, העברת סמכויות בין משרדים, והאחדת חוקים שונים.
ב. הרחבת מודל ביטוח הבריאות באמצעות קופות החולים וכלילת הביטוח הסיעודי בחוק הביטוח הממלכתי – העלאה של מס הבריאות ומימון הביטוח הסיעודי באמצעותו, תוך העברת סמכויות מהביטוח הלאומי למסגרות הפועלות ונותנות שירותים לזכאי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
ג. הגדלת מספר שעות הסיעוד המחושבות לזכאים – הועדה ממליצה לקבוע דרגה מקסימלית של 30-40 שעות שבועיות לסיעוד במסגרת ביתית.
ד. ייעול עבודת מרכזי היום הנותנים שירות לאנשים עם צרכים סיעודיים – הארכת הפעילות לשמונה שעות ביום לפחות.
ה. התאמת הקצבאות הניתנות לאנשים עם צרכים סיעודיים- באופן שיתאפשר תשלום כחוק לעובדי סיעוד זרים / ישראלים המועסקים ברצף / במשמרות.
ו. תיקון החוקים והתקנות של הביטוח הלאומי – באופן שיאפשר הכרה בבני משפחה מדרגה ראשונה ושניה כמטפלים של קרוביהם.
ז. שיפור תנאי עובדי הסיעוד – במספר דרכים, כמו קביעת שכר מינימום ענפי גבוה יותר, חתימה על הסכמים קיבוציים וקיום צווי הרחבה עם עובדי סיעוד ביתי ומוסדי.

בנוסף להמלצות אלו, הכיר יו”ר הועדה במורכבות של העסקת מהגרי עבודה בענף הסיעוד, ואמר כי לא ניתן לצפות מעובדת סיעוד זרה לבצע מטלות אותן מבצעות 3 עובדות ישראליות במשמרות. כמו כן ציין יו”ר הועדה כי לא ייתכן שעובדת סיעוד זרה תשתכר כמחצית משכר של עובדת ישראלית בעבור עבודה ממושכת וקשה יותר.

עם סיום המושב הסתיימה כהונתו של יעקב כץ כיו”ר הועדה, ומעתה מכהן בתפקיד זה ח”כ ניצן הורוביץ.

בתפקידי כרכזת תחום סיעוד בעמותה, נכחתי בכל דיוני הועדה אשר עסקו בענף הסיעוד, ואני מוצאת כי ההצעות שהועלו במסמך ההמלצות עשויות להוביל לשיפור משמעותי בתנאיהם של העובדים המועסקים בתחום, כמו גם של המטופלים הסיעודיים עצמם. ההבנה כי נדרש טיפול מערכתי מקיף הכולל את כל הרשויות והמשרדים העוסקים בתחום היא חשובה ומשמעותית בעיני.

כעת נותר לקוות כי הרפורמה תיושם ולא תישאר בגדר המלצה בלבד.