14-05-2007

מאת: נעמה סיקולר, Ynet

15 אלף עובדי בניין סיניים מועסקים בישראל במצב של נחיתות, המאפשר את ניצולם. כך עולה ממצאי דו”ח שמפרסמים הערב (א’) מוקד הסיוע לעובדים זרים וקו לעובד.

החל מהמחצית השנייה של 2005 נהוגה בישראל שיטת העסקה חדשה בענף הבניין, במסגרתה העובדים מועסקים על ידי תאגידי כוח אדם שמקבלים היתר מהמדינה (ואינם כבולים עוד למעסיק ספציפי), מה שאמור לכאורה להיטיב עם זכויותיהם ולאפשר להם יכולת ניוד בין המעסיקים השונים. למרות זאת, עולה מהדו”ח כי גם בשיטת ההעסקה החדשה קיימים פערי כוחות עצומים בין המעסיק לעובד והיא מותירה את העובד הזר במצב של נחיתות, המאפשר פגיעה בזכויותיו.

לדוגמה, נקבע במסגרת שיטת ההעסקה החדשה כי עובד רשאי להחליף את התאגיד המעסיק אותו אם הממונה על זכויות העובדים במשרד התמ”ת מצאה כי זכויותיו הופרו על ידי התאגיד ואישרה את ההחלפה. אך מתברר כי הממונה שאיננה דוברת סינית ואיננה מעסיקה מתורגמנית לא מסוגלת לתקשר עם העובדים ברמה המינימלית ולדאוג להגנה על זכויותיהם.

מרוויחים פחות משכר המינימום

שכרם של עובדי בניין זרים עומד על ממוצע של 87% משכר המינימום הנהוג במשק (4,650 שקל, לעומת שכר מינימום של 5,358 שקלים). מדובר אמנם בעלייה בשכר לעומת שנים קודמות, אך העובדים הם אלה שמסבסדים אותה באמצעות דמי התיווך המוגדלים שהם משלמים עובר להגעתם לישראל (עובד המעוניין לעבוד בישראל נאלץ לשלם לחברות כח אדם בסין וישראל סכום ממוצע של למעלה מ-69 אלף שקל).

המרוויחה העיקרית מהמצב החדש, כך נטען, היא המדינה שנכון לסוף חודש אוגוסט 2006 הרוויחה למעלה מ-191 מיליון שקל מההסדר.

זאת ועוד, כנגד 70% מהתאגידים המעסיקים עובדי בניין הוגשו בשנה וחצי האחרונות 218 תלונות על הפרות חוקי עבודה, על כאשר על 6 מתוכם כבר הוטלו סנקציות כבדות על ידי משרד התמ”ת. בנוסף, 14% מן העובדים דיווחו כי לא קיבלו תלושי שכר, ו-43% לא קיבלו כרטיסי נוכחות מן המעסיק.